את שנות התיכון שלי העברתי בעיר הגדולה נהריה. לעיתים, כשרוח החופש והדרור היתה שורה עלינו היינו מצפינים לחוף ראש הנקרה, שוחים בנקיקים ובחוף שמתחת לנקרה ואף יושבים לאורה של מדורה עד שעות הבוקר המוקדמות. הרבה דברים ראינו בחוף הזה, אבל מעולם לא  מצאנו כלב ים.

והנה, השבוע, נתפרסמה לה ידיעה המתארת את התגלותו של כלב ים, אמיתי שנצפה לפני מספר ימים בחוף ראש הנקרה:
"חיכינו בסבלנות יותר משלוש שעות ואז פתאום קלטתי את הראש שלו יוצא מעל פני המים", אמר שוורץ. "הוא שחה שם באנרגטיות רבה, בדק את האזור, נכנס למפרצים הקטנים, ניסה לעלות על הסלעים, לא הצליח ואז נעלם שוב. זה היה מדהים לראות אותו. זוהי הפעם הראשונה שאני נתקל בכלב ים בטבע בישראל".
מתוך האלבום הרביעי של העולם המופלא, עמים וארצות, נצטייר לו כלב הים כעוד חיה בשרשרת המזון של האדם החי באנטארטיקה, האסקימוסים.  אין ספק שהציד חסר האבחנה של חיה זו גרם להיעלמותה מממקומות רבים, כולל ישראל, בה ניתן היה לצפות בכלבי  ים בשנות ה-50. מעניין לקרוא היום את מה שנכתב אז, על כלבי הים, ולהתרגש היום, מכלב הים הישראלי הנדיר שלנו.

(39) ציד כלבי הים

באביב ובקיץ, כשכלביהם יוצאים להשתזף באדמות באפין בקוטב הצפוני, מנסים האסקימואים לצוד כמות מספקת של כלבי ים, כדי למנוע חרפת רעב במשך השנה. קרו מקרים שבשל חסר בכלבי ים, מתו משפחות שלמות ברעב. כלי הנשק העיקריים של האסקימואים הם התושייה הרבה והסבלנות. הציידים מאתרים את כלבי הים, הנמים קרוב לחורים שבקרח, ומאפשרים להם מנוסה מהירה. הם מתקדמים עקב בצד אגודל, מכוסים בבד לבן המסווה אותם בשלג, שכן כלבי הים נמלטים ברגע שמתגלים הציידים. שעות רבות עוברות עד שמצליח צייד להתקרב מספיק בכדי לא להחטיא את החיה. כשהצייד בטוח בהצלחתו הוא לוחץ על ההדק, וכך מספק בשר לו ולבני שבטו.

(44) שיעור בציד לגורים

הדוב הלבן, מלך האזורים הארקטיים, נע בשדות מבלי לחוש קרקע יציבה מתחת לכפות רגליו, ומסעותיו נועדו לסיפוק מזונותיו. הדוב הלבן הקוטבי הוא אויבו חסר הרחמים של כלב הים המשמש כמזונו החביב. מאז היותו גור דובים אומן על ידי אמו לארוב להם בעורמה ובסבלנות.
הדובה הלבנה, ככל האמהות של ממלכת החי הפראית, מאלפת בתשומת לב מרובה את צאצאיה בתקופה של שנתיים ימים. היא התמחתה בשיטות, ומראה להם את אומנות הציד. היא מלמדת את הגורים הקטנים לכסות בכפיהם את אפיהם הכהים הנראים למרחוק. כאשר יוצאים כלבי הים מחוריהם לנשום ולהתחמם בשמש, מתקדמת אמא דובה בזחילה ובשקט מוחלט, כשכף ידה מכסה את אפה הכהה. הדובונים, משקיפים על אימם המתקדמת או הנעצרת, כאשר טרפה זע אפילו קלות, וכל זאת כדי להתקרב לכלב הים עד כדי הינף יד. ואמנם, במכת זרוע חזקה אחת מחסלת אמא דובה את טרפה. אז מזנקים גם הדובונים כדי ללמוד להניף את זרועותיהם על הקורבן הדומם.

ועוד מאותה משפחה:

(265) פיל הים ( מירונגה )

‭" ‬  מערכת‭: ‬בעלי‭ ‬מיתר‭              ‬מחלקה‭: ‬יונקים‭                        ‬סדרה‭: ‬טורפים
משפחה : כלבי ים                 סוג: פיל ים                             מין: פיל ים

לפיל הים, בדומה לארי הים , יש רגליים סנפיריות ושיניו דומות לאלו של שאר הטורפים, שכן חיה זו טורפת ואוכלת דגים.  לפיל הים יש ארבע שיניים חותכות בלסת התחתונה ושש בלסת העליונה. השיניים הטוחנות והשיניים הדו-חדודיות הן ארבע במספר, שתיים בלסת העליונה ושתיים בלסת התחתונה. כמו כלבי הים, גם חיה זו אינה יכולה להזיז את רגליה האחוריות שהתפתחו לסנפירים. פיל הים נחשב לגדול מבין טורפי הים. צבעו אפור - חום והשערות קצרות ודלילות ועור מבריק. הוא מצוי בימים הארקטיים. לזכר יש חדק המזכיר חדק של פיל  : אורכו כ-40 ס"מ והוא מסוגל להתנפח.  "

כלב ים בראש הנקרה, 2010 . צילום: מיה ארדיטי, מחמל"י

רוצים לקבל עדכונים שבועיים על כל מה שחדש בעולם המופלא?

( הפוסט הזה קצת אישי ואולי נוטה לרגשנות, סליחתכם מראש)

היא כאן והיא כאן בשביל להישאר.
לפני שבוע בדיוק נולדה בתנו , בת ראשונה לאחייה הגדולים ומאז - מהפך רבותי!  הצבע הוורוד חדר לראשונה לביתנו ובגדול. יחד איתו, ממלאים את הבית זרי פרחים , ותחושת אושר עצומה, התפעמות והתמוגגות  לנוכח כל עוויה , פרצוף ובכי, במיוחד בשעה 2-40 לפנות בוקר.

מבחינת אחייה, מדובר בבובת קואלה,רכה ונעימה ומצאתי הקבלה רבה בין  הקואלה לבתנו הקטנה, תחלופת הכיס של האם האנושית היא העריסה, הנמצאת בחדרנו ומהווה כיס בטוח לשלושת החודשים הראשונים לפחות- היציאה מהכיס אל החדר המצפה לנסיכה שלנו, תעשה בהמשך.

בעתיד הקרוב, קסמו של העולם ובעיקר קסמה של עלמה ( זה שמה, אגב) יגזלו ממני כל פיסת זמן פנויה, כך שתדירות הפוסטים תפחת אני מניח, לפחות לזמן הקרוב, מבטיח לחזור לתדירות הקבועה בהמשך  הדרך.
שבת נפלאה לכולם !

384. הקואלה, תינוק מפונק

" הקואלה הוא יצור מקסים ודומה לדב צעצוע, מגיע לגובה של 60 ס"מ, ומכוסה בשיער רך וסמיך. עד כאן דמיונו לדב, משום שלמעשה איננו דוב, ושייך לקבוצת היונקים הנקראת חיות כיס. אלו חיות הנושאות את ילדיהן בכיסים מיוחדים, הנמצאים על בטן האם. כאשר הגור קטן מאד, הוא מתרוצץ בנוחיות בכיס, המכוסה פרווה שעירה, וכך הוא מבלה את שלושת החודשים הראשונים לחייו. בגיל זה הוא יוצא מהכיס ומטפס עד לגבה של אימו. שם הוא נמצא עוד זמן ניכר, ואימו ממשיכה לקפץ על ענפי העצים מבלי שילדה ייפול. הקואלה ניזונה בעיקר מעלי עצי האיקליפטוס. התינוק המפונק שוהה על גבה של אימו כמעט עד לבגרותו, וכאשר גודלו וכובדו מפריעים לתנועתה, מנערת היא אותו בתנועה חדה, ועם כל כאב הלב והחיבה משלחת אותו לחופשי, אדון לגורלו. "

223. קואלה

" מערכת: בעלי מיתר                    מחלקה: יונקים                      סדרה: חיות כיס

משפחה: פלאנגריים                      סוג: קואלה                           מין: קואלה

הקואלה היא חיה קטנה הדומה לדב רק בהופעתה הכללית.היא חיה על עצים באזור המזרחי של אוסטרליה. ראשה עגלגל עם אזניים עגולות המשוכות הצידה. היא נצמדת לענפים בעזרת אצבעותיה הארוכות והמכופפות המצוידות בצפורניים חזקות. הקואלה היא יונק אשר מבנהו פרימיטיבי או מנוון. בני מין זה חסרים את השיניים האחוריות; באחדים מהם מצויות השיניים הטוחנות אך ללא ציפוי אמייל. הקואלה ניזונה מעלים צעירים של עצי אקליפטוס בעלי הרכב שמנים מסוים. עם שינוי בהרכב השמנים נודדת הקואלה לאזור אחר. הוולד נשאר בכיס האם כשישה חודשים ואז הוא עולה על גבה של אמו. פרוות הקואלה יקרה מאוד. "

373. עריסה מטלטלת לתינוק בדגינאה החדשה

" שטח גינאה החדשה, האי השני בגודלו בעולם, הוא 800 אלף קמ"ר, ונראה במפה כעוף מפלצתי ענק. מספר תושביו כשני מיליון בלבד, והילידים הפפואנים, בני המקום, דומים למלזים שבאינדונזיה. הילידים חיים כאבותיהם לפני אלפי שנים בתנאי אקלים קשים, בג'ונגלים עבותים מלאי רמשים, זוחלים ארסיים ומחלות טרופיות. על הנשים מוטל עיקר עול העבודה היומיומי וגידול הילדים. התינוק מוחזק תלוי ברשת מיוחדת על ראש אימו, הנושאת אותו על החזה אל כל מקום. חייה של האישה הגינאית קשים מאד, הגברים עוסקים בדרך כלל בצייד ובלחימה או בבניית בתיהם, אולם החלק הקשה והאפור בחיי היום יום נופל בחלקה של האישה. "

עלמה מופלאה

רוצים לקבל עדכונים שבועיים על כל מה שחדש בעולם המופלא?

השבוע בחרתי את הקלף המיוחד של דב הנמלים. הוא מתקשר לי לפוסט שמזמן רציתי לכתוב בנוגע לאלבומי העולם המופלא, כעולם ידע שלם, מול האנציקלופדיות של אז והיום ומול האנציקלופדיה המקוונת:  wikipedia .

ואיך דב הנמלים קשור לדיון הזה, אתם בטח שואלים?
ובכן,ראשית דבר בראשיתו.

לפני כחודש וחצי, ב-25 ליולי ליתר דיוק, הלך לעולמו פרופסור רנדי פאוש, אשר התפרסם בעקבות ספרו: "ההרצאה האחרונה" . (למי שטרם הספיק להיוודע לסיפורו של רנדי ולספר המופלא הזה, אני ממליץ עליו ברמ"ח אבריי ושס"ה גידיי ! ). בקצרה אני יכול לספר שפרופ' רנדי פאוש השתתף במסורת עתיקת יומין באוניברסיטה שבה הוא חבר ( קרנגי מלון ) ועל פיה,פעם בשנה נבחר חבר צוות על מנת שיתן את הרצאתו בפני אולם מלא. הרעיון של ההרצאה הזו הוא: "אילו היית עומד למות תוך זמן קצר- מה היית משאיר אחריך לקהל שומעיך ? " כל התובנות, חכמת החיים, הניסיון וידע- מועברים בהרצאה זו, כאילו אין בלתה וזו ההזדמנות האחרונה.

אלא שאתרע מזלו של פרופ' רנדי פאוש והוא באמת חלה. ולא סתם חלה אלא במחלה חשוכת מרפא. לאחר שנותרו לו מספר חודשים לחיות, ולאחר שהגרורות התפשטו ב-10 מוקדים שונים לפחות בגופו, קיבל פרופ' פאוש החלטה: להמשיך ולחיות את חייו כרגיל, כפי שחי אותם קודם ולתת את ההרצאה האחרונה שבמקרה, באותה שנה, בחר בו צוות האוניברסיטה להעבירה, ללא שידע טרם הבחירה על מחלתו.

המשך »