"אם כך, אני רוצה אקווריום". אמר לי סהר, בני, עם הגיעו השבוע לגיל 8. המשפט נאמר לאחר עמידתו העיקשת (והצודקת) על כך שהוא מבקש בעל חיים לבית, ולאחר שהוסבר לו, כולל נימוקים כבדי משקל, מדוע לא ניתן לגדל כלב בבית (הזמן שנוכל להקדיש לכלב שואף לאפס- זה לא יהיה הוגן כלפי הכלב).

לאחר כבוד הוכנס אקווריום jebo 338 , מוצר מצויין למתחילים לביתנו. עבר שבוע הרצה ולאחר התחלת יצירת הסביבה הביולוגית הראוייה לשוכניו העתידיים, הוכנסו אחר כבוד דייריו הראשונים: 4 דגי גופי סתגלניים, 3 נקבות וזכר אחד שכבר הספיקו להשריץ והפכו אותי לסב גאה:

אנו עוקבים מידי רגע ויום אחרי כל תנועה ותזוזה במיני העולם המופלא המרתק שנוצר אצלנו בבית. הילד מביט ומדווח לי בהתרגשות על כל אכילה של הדגים ודרמה חדשה באקווריום. לאחר מספר ימים, סח לי הזאטוט: "אבא,  איך קוראים לדגים האלו עם השיניים … הם יכולים לגדול במים מתוקים? "  (הילד הוזן כנראה במידע לא ממש מדוייק על שכניו הרצויים של דגי הגופים ).

כמובן שבאותו רגע ידעתי על מה אני הולך לכתוב השבוע והרי הקלף לפניכם במלוא הדרו : "הפיראיה" .

מערכת: בעלי מיתר              מחלקה: דגים                        סדרה: קרפיונאים

משפחה: כרסיניים                   סוג: פיראיה                            מין: פיראיה אדומה

" דג טרופי זה חי במים מתוקים בנהרות של דרום אמריקה. הוא שייך למשפחה המורכבת ממאות מינים של דגי מים מתוקים המצויים במרכז אמריקה ובדרומה, באפריקה, במדגסקר, בחלקים של המזרח התיכון, בהודו ובציילון. הפיראיה הוא דג אכזרי מאוד המסוגל להתקיף גם בני אדם או בעלי חיים אחרים, ומכיוון שהוא שוחה בחבורות גדולות נאכל הקורבן כולו ונשאר רק שלד עצמות לאחר דקות אחדות. לסתות דג זה חזקות מאד וכל אחת מהן מצויידת בטור שיניים משולשות חדות ביותר. הפיראיה אינו מגיע לאורך רב, ובדרך כלל אורכו אינו עולה על רגל. ידועים מספר מינים אולם המין המצויר בתמונה (פיראיה אדומה) הוא מהמסוכנים ביותר. ריח דם גורם להם התרגשות רבה, ובאזורים בהם הם מצויים כל חיה פצועה המצויה במים תיטרף כהרף עין. דגי פיראיה מצויים גם בנהר האורינוקו והאמזונה בדרום אמריקה. בשרם נאכל אולם הוא מכיל הרבה עצמות ."

_________________________________________________________________________________________________________

מדהים לראות במציאות כיצד דגי הפיראיה נוגסים בענף עץ – לצפות ולא להאמין, הינהו  הסרטון לפניכם:

רוצים לקבל עדכונים שבועיים על כל מה שחדש בעולם המופלא?

ישנם מראות מסויימים שנחקקים בזיכרון, וצרובים בתודעתנו לעומק. זה יכול להיות רעיון ששמענו, משפט מהילדות או תמונה וויזואלית כלשהי. הקלף שבחרתי להביא השבוע נכנס לקטגוריה הזו. בכל פעם שאני מתבונן בו, אני מדמיין את הילד שבקלף, עומד לו מחוייך במרכז התמונה, ואני מעלה בראשי את המצלמה הדמיונית שמעליו מעלה מעלה, עד שהתמונה נפתחת כיריעה רחבה אט אט והילד הינו נקודה אחת קטנה בשדה עצום ואינסופי של הצמחים הצפים הענקיים הללו. האלבום הרביעי, "עמים וארצות"  הינו האחראי  הבלעדי לצריבת החיזיון המופלא הזה בראשי ואני מניח, בראשם של עוד כמה מאות אלפים שחזו בו. מצורף הטקסט המלא של הקלף ובמידה וברשותכם צילומים מקוריים של הצמחים הללו מטיולכם באיזור, אשמח אם תשלחו אלי ואשלבם בפוסט.

" מסתבר שכל הקשור לנהר האמזונאס הוא ענק. הנהר עצמו חוצה 6,500 ק"מ של יערות  עד בלתי נודעים ברובם עד עצם היום הזה. במספר מקומות מתרחב הנהר ל-95 ק"מ בין גדותיו, ומימיו מלאים ביצורי ענק, ביניהם תנינים באורך שבעה מטרים ונחשי אנקונדה באורך 12 מטרים, היכולים לבלוע צבי שלם. צמחייתו כוללת בין היתר את צמח המים הנופר המלכותי של האמזונאס או המלכה ויקטוריה. עליו של הנופר המלכותי עגולים, שטוחים וצפים על פני המים, וקוטרם מגיע לשני מטר, ודומים למגשי ענק עגולים. העלים כה גדולים וחזקים, עד שיכולים לשאת בלי לשקוע משקל אדם. תאור על הנופר נרשם לראשונה ב- 1838. "

רוצים לקבל עדכונים שבועיים על כל מה שחדש בעולם המופלא?

לא לשווא נבחר קלף זה לעטר את העטיפה הקדמית של אלבום העולם המופלא הרביעי : מאבק האיתנים הזה בטבע בין תנין הפוער את לסתותיו בעצמה רבה לבין נחש ענק שמתלפף סביבו בהדיקות, מייצר דרמה של ממש, אי שם במעבה ג'ונגל האמזונס בדרום אמריקה. מי ינצח במאבק , מי הטורף ומי הקרבן- הכל מתגלה בטקסט המקור שמובא מייד, מטה. תגובותיכם, יהפכו את סוף השבוע שלנו למהנה יותר !

ענק הנחשים שבעולם הוא האנקונדה, החי ביערות העד בשפת הנהרות אורינוקו והאמזונס באמריקה הדרומית. אורכו מגיע לעיתים ל – 11 מטרים. נחש האנקונדה אורב לטרפו כשהוא מקיף גזע או ענף עץ, ומשם זוחל בשקט כדי לתקפו. מזונו- יונקים , עופות וזוחלים אחרים – בעיקר תנינים, הנמצאים בשפע בנהרות אלה. נחש האנקונדה הוא שחיין מצויין, בקרבות הנערכים בינו לבין התנין הינם מחזות בלתי נשכחים. התנין בעל העור הנוקשה והמחוספס והשיניים הארוכות והחדות, נאבק בכשרון באויבו. למרות זאת במרבית המיקרים מצליח הנחש להכרך סביב גופו של קרבנו. משמצליח בכך מתחיל להדק את טבעותיו בלחץ חנק אדיר הגובר והולך ללא רחמים, עד למותו של התנין. לאחר מכן בולע הנחש את התנין בשלמותו.