75. האדם הניאנדרטלי ( ומחקר חדש על חיי המין של האדם הקדמון )

העולם המופלא 1: " העולם המופלא " אין תגובות »

מאמר שמתפרסם ב-ynet מציף באור חדש את חיי המין של האדם הקדמון, הניאנדרטלי:

" ניאנדרטלים נתפסים כיצורים רפי שכל וכבדים, אך כעת מתברר שהחזות הזו עלולה להטעות ולהסתיר את האפשרות שהיו להם חיי מין אנרגטיים ועשירים. כך טוען מחקר לא שגרתי שמציע כי אצבעותיהם הארוכות מצביעות על הוללות מינית.

קבוצת החוקרים בדקה את ה-Ardipithecus ramidus, הומיניד שחי לפני 4.4 מיליון שנים, את ה-Australopithecus afarensis שחי לפני 4 מיליוני שנה, ניאנדרטלים שנעלמו לפני כ-28,000 אלף שנים ומאובן נוסף של הומו סאפיינס מוקדם, מלפני 90 אלף שנה.

התיאוריה של נלסון מבוססת על היחס שבין אורך האצבע המורה לאורך הקמיצה. מחקר קודם שנעשה על ידי אותה קבוצה הגיע למסקנה כי חשיפה ברחם להורמונים כמו אנדרוגנים, הכוללים טסטוסטרון, משפיעה על אורך האצבע אך גם על ההתנהגות המינית בעתיד."

( המאמר המלא לעיונכם, כאן. )

הנה הם כוכבי המאמר, כפי שעולים מהאלבום הראשון: העולם המופלא.

72. האוראופיטקין (תקופת הפליסטוקן)

האוראופיטקין (תקופת הפליסטוקן)- האדם הקדמון

" האוראופיטקין, שחי לפני 10 עד 12 מיליון שנים, היה נודד ממקום למקום בחיפושיו אחר גרעינים ופירות בר שמהם ניזון. גובהו היה כ-1.5 מטרים, וכפי הנראה, היה לו קודקוד מאורך, מצח ישר ופנים שטוחים. יצור זה, שהיה דומה מאד לאדם המודרני, חי כאמור לפני כ- 10 מיליון שנים, לפני התקופה הנחשבת לתחילת האנושות. יתכן מאד שהוא הלך זקוף על שתי רגליו. האוראופיטקין, שלא כמו החיות האחרות בתקופתו, היה בעל מוח מפותח, וכן היה לו אגודל נפרד מיתר האצבעות בדומה לאדם. תכונה זו אפשרה לו לאחוז חפצים בידו. גורם זה, יחד עם מוחו המפותח, הפכו אותו ברבות הימים ליצור השולט בעולם. השרידים של האוראופיטקין נמצאו ע"י האנתרפולוג השוויצרי, ד"ר הירצלר. "

73. האוסטרלופיטקין (תקופת הפליסטיקן)

(73) האוסטרלופיטקין (תקופת הפליסטיקן) האדם הקדמון

" באפריקה הדרומית חי לפני 750 אלף שנים יצור, שיתכן והיה אחד מאבות האדם. הוא התהלך זקוף או קצת כפוף, והיו לו לסתות ומצח די גבוה. שיניו וציפורניו לא היו חזקות וגדולות מספיק להגנה עצמית מפני חיות. במשך זמן רב חי ההאוסרלופיטקין – זה שמו של אדם קדמון זה – בפחד מתמיד, עד אשר גילה כי אבן או עצם חדה יכולים לשמש כנשק. בעזרת מוחו המפותח למד לייצר לעצמו כלי נשק אלה, ובמשך הזמן הפך לצייד מעולה, אשר הבטיח לעצמו את קיומו. האוסטרלופיטקין חי לפני 300 עד 900 אלף שנים, שהיא תקופת הפלסטוקן התיכונה. "

74. האדם-הקוף מיאווה (תקופת האבן הקדומה)

(74) האדם-הקוף מיאווה (תקופת האבן הקדומה)

" מלחמת הקיום הקשה נגד הטבע גרמה לנציגים הראשונים של התרבות האנושית להתקבץ לקבוצות קטנות שנלחמו יחד. היה זה הפיתקנטרופוס ("אדם-קוף" ביוונית), אשר לא הסתפק יותר באיסוף פירות בר ושורשי העצים למחייתו. הוא הפעיל את שכלו, וייצר לעצמו כלי עזר שנתנו לו עליונות על מרבית החיות, וכך החל להשתלט על העולם. שרידי האדם -קוף שחי לפני 500 אלף שנים -  נמצאו במרכז יאווה ופקין ומכאן שמו. סוג הכלים שייצר הם: אבנים מסותתות, עצים מחודדים ואלות. מכיוון שחי באזורים של התפרצויות געשיות, יתכן שהכיר גם את האש, אך ספק רב אם ידע להשתמש בה. "

75. האדם הניאנדרטלי (תקופת האבן הקדומה)

האדם הניאנדרטלי (תקופת האבן הקדומה)

" היצור הראשון, שכבר ממש דמה לאדם המודרני, היה האדם הניאנדרטלי. הוא התנשא לגובה של 1.60 מטרים, התהלך במהירות על שתי רגליו, אם כי היה כפוף מעט קדימה. מוחו היה גדול יחסית, והוא יצר כלי נשק רבים למחייתו. כמו כן, הוא היה הראשון שקבר את מתיו. האדם הניאנדרטלי חי באירופה ובאסיה לפני 50,000-150,000 שנים. אדם    פרה-היסטורי זה ידע לצוד דובים, קרנפים וחיות גדולות אחרות בעזרת כלי הנשק שיצר. את הבשר צלה באש. הוא חי בקבוצות קטנות, והתכסה בפרוות להגנה מפני הקור. הוא השתמש בעץ לייצור כלי נשק כמו אלות וחרבות. "

76.  הצייד הניאנדרטלי (תקופת האבן התיכונה)

 הצייד הניאנדרטלי (תקופת האבן התיכונה)

" בתקופת הקרחונים חלו שינויים רבים באקלים, שהתבטאו בקור עז, ערפילים כבדים, שלגים וכדומה. בעלי החיים שלא הסתגלו לשינויים אלה נכחדו. האדם הניאנדרטלי נאלץ לחפש מקלט במערות כמו הדובים הגדולים. ככל הנראה, האדם היה מגרש את הדוב ממערתו בהשליכו עליו אבנים והורג אותו, לאחר שאכל את בשרו, השתמש בפרוותו להגנה בפני הקור ובעצמותיו ליצירת כלים. את המערות הם חיממו באמצעות מדורות. לא ברור כיצד העבירו את האש ממקום למקום, מאחר שהן לא ידעו כיצד להדליק אותה. יתכן מאד שהם החזיקו שמירה ליד האש, כך שהיא בערה כל הזמן. היה זה צעד גדול לאנושות, כאשר אנשים אלה למדו להדליק בעצמם את האש. "

______________________________________________________________________________________

לקבלת עדכונים על כל החדש באלבומי העולם המופלא:

כתובת מייל:

 

קלף 22: סוסון הים ,האב המסור של משפחתו ( וגם על מחוברים )

העולם המופלא 2 :"החי והצומח", העולם המופלא 5 : " עולם ומלואו " תגובה אחת »

" כל ערב בחודשים האחרונים יצאה ממסך הטלוויזיה יד נעלמה וערבבה את קרביי. חוויתי את האימפקט השכיח של הסדרה "מחוברים .  חוו אותו הצופים שהסכימו להוריד את ההגנות ולהישאב למעין חדר מראות שבורות, שבו הם יכולים לראות אלפי השתקפויות של עצמם….". ( נופר סיני פורת, 29.10.2010 ).

אני לא זוכר את עצמי מרותק כך שנים למוניטור. מדי ערב, ב- 21-35  בדיוק, תפסתי את מקומי  כמו חייל צופה , יחד עם זוגתי- והתחברנו. התחברנו חזק. לא מזמן, בלימודיי, חזר והדגיש המרצה את כוחו האמיתי של המדיום הדוקומונטרי. "האמת", שנה באזנינו, "תמיד חזקה מהכל. לא משנה איכות הצילום, לא משנה התזזיתיות, הקופצנות של המצלמה, הפריימים הלא מקובלים. מה שחשוב זה התוכן, האמת שנוגעת. כשהצלחתם לגעת בנשמה, עשיתם את עבודתכם נאמנה".

מחוברים הצליחה לעשות זאת, כמעט מדי ערב, לגעת בנשמה שלנו.

בשביל זה, לטעמי, המציאו את הטלוויזיה.

הנה הם, לואיס אדרי, דודו בוסי, שי גולדן, ישי גרין, רן שריג כפי שעולים בין דפי העולם המופלא ( ומחווה מיוחדת לאדם נדיר, אריה גולדן, אביהם של שי ורן, הדמות שבמעשהו האצילי, ראוי מבחינתי לפרס חסיד אומות העולם ).

_______________________________________________________________________________________

לואיס אדרי, נער בן 18, תלמיד י"ב מהפנימייה למדעים ואומנויות במצפה רמון, שלומד בימים אלו לבגרויות ועומד לפני גיוס ליחידה קרבית.

279. מירוצי מכשולים

מירוצי מכשולים

" מירוצי המכשולים נולדו בבה"ס איטון באנגליה בשנת 1837. כחיקוי פשוט של מירוצי סוסים עם מכשולים. צורה זו של מירוצים מחולקת לשלושה סוגים: 1). 110 מ' עם 10 מכשולים בגובה של 1.06 מ' כל אחד. הראשון נמצא במרחק של 13.72 מ' מנקודת הזינוק והבאים במרחק של 9.14 מ' האחד ממשנהו. הפלת המכשול אין פירושה פסילת המירוץ.  2).  מירוץ של 200 מטרים,  במירוץ זה ישנם 10 מכשולים בגובה 0.762 מ' ובמרחק של 18.9 מ' האחד מהשני, כולל המרחק מנקודת הזינוק. 3). 400 מ' בהם 10 מכשולים בגובה 0.91 מ', הראשון במרחק של 45 מ' מנקודת הזינוק ו-35 מ' בין המכשולים. בכל המירוצים האלה עוברים על המכשולים. אגב, השעיטה בריצה מהירה ולא בקפיצה מיחדת משום שהקפיצה מפסיקה את שטף המירוץ. סוג זה של הוכחת הכושר מצריך אמנם מאמץ ניכר ועבור האתלט הינו מבחן אמיתי של כושר גופני. "

_______________________________________________________________________________________

דודו בוסי, סופר ועיתונאי ישראלי.

360. ילידה מבסוטולנד

ילידת מבסוטולנד, דודי בוסי בעולם המופלא

" אשת הבסוטו נחשבת לאחת היפות מבין נשות הבנטו. פניה חטובות,תסרוקתה עשויה בצורה מיוחדת- כעין כובע בעל מבנה חרטומי. לאור העובדה שאבותיהן מרוויחים כסך במכרות דרום אפריקה, יכולות בנות הבסוטו להרשות לעצמן רמת חיים הגבוהה מזו הנהוגה ברוב איזורי אפריקה, ולרכוש לעצמן מלבושים מטיב מעולה יותר. זו הסיבה לאלגנטיות שבלבושן, אף כי הוא פשוט. פקחותן וכושר הלמידה המהיר שלהן כן קרבתן הגאוגרפית לערים הגדולות של דרום אפריקה גורמים לכך שהן מאמצות לעצמן אורחות-חיים אירופאיות. הן חיות אמנם בבקתות קש , אולם רוכשות לעצמן אביזרים מודרניים בכמות גדולה יחסית לשאר הנשים האפריקניות. "

_______________________________________________________________________________________

שי גולדן, עיתונאי, עורך מוסף הארץ.

103. עוף הסערה (הפטרל ) והזוחל מחלקים מקלט משותף

שי גולדן: עוף הסערה, הפטרל והזוחל מחלקים מקלט משותף

" באיים הצפוניים של ניו זילנד מצוי יצור מוזר הדומה ללטאה אם כי אינו כזה. למעשה מדובר בטואטרה שהיא ממוצא קדום ומיוחד במינו ואשר אינו קרוב לזוחלים אחרים המוכרים על ידנו. אורכה מגיע לכ- 50 ס"מ והיא ניזונה בלילה מחרקים, תולעים וחלזונות. יש לה יכולת בלתי רגילה לשאת את הטמפרטורות הנמוכות השוררות לעתים קרובות באיים אלה.  באיים אלה מצוייה כמות גדולה של עופות ימיים מסוג עוף הסערה או הפטרל. עם עוף זה מחלק הזוחל את מעונו, למרות ההבדל המוחלט שיש בינהם. הטואטרה חופרת מחילה בה בונה הפטרל את קינו ומכסה את הקרקע בהפרשות בהם מצויים חרקים רבים הנאכלים על ידי הזוחל. לרוב מצויים שניהם יחד, הטואטרה ונקבת הפטרל כשהיא דוגרת על ביציה, מבלי שתיגרם בעייה כלשהי בין שניהם. "

_______________________________________________________________________________________

ישי גרין, היזם של חברת הסטארט-אפ הישראלית סולוטו.

144. הטווס

הטווס, ישי גרין,  בעולם המופלא ,מחוברים

" גם הטווס שייך למשפחת דמויי התרנגול שמקורם באסיה. במיוחד בהודו ובציילון. במצבו החופשי הוא ביישן מאוד. עם זאת וכיוון שמראהו יוצא מגדר הרגיל, בויית הטווס לפני זמן רב. מנהגו של הזכר להחזיק להקה של ארבע ,חמש נקבות ובכמה חלקים של אסיה נחשב כעוף מקודש במידת מה, שאסור להרגו ולכן הוא גדל שם בכמויות גדולות. זנב המניפה המופלא של הטווס זכר בהפתחו מבליט היטב את צבעי הקשת הנאים שלו -ירוק, זהב ,כחול ועוד.  כאשר הוא פורש את זנבו מקבל גם ראשו הקרח צבע כחול זוהר. בתום תקופת החיזור הוא מאבד את זנבו, החוזר וגדל מחדש לאחר מכן. בגלל מראהו הססגוני, מקובל  עוף זה כקישוט בבתים מהודרים ובגני חיות.  בהצלבות שונות שנעשו מעת שבויית, ניתן להשיג גם טווס לבן אשר אינו מצוי בטבע. תכונה זו למעשה הינה תכונה רצסיבית (נסוגה ) של מוטציה (שינוי) ביולוגית הגורמת להעדר פיגמנט בנוצות בדומה לאדם הלבקן (אלבינו). "

_______________________________________________________________________________________

רן שריג, תסריטאי וסופר.

22. סוסון הים, האב המסור של משפחתו

רן שריג, סוסון הים המסור למשפחתו בעולם המופלא, מחוברים

" ישנו יצורון קטן ומוזר השוכן בדרך כלל בימים הטרופיים במקומות שונים בעולם. שמו נובע מהדמיון הרב שיש לראשו לסוס היבשה. מראהו כה  מוזר עד שבקושי ניתן לראות בו דג, על אף שהוא שייך למשפחת דגי המחט או האבובוניים. גופו נעדר קשקשים ועטוף בסדרת טבעות קשוחות המהוות כעין שריון גמיש טבעי מיוחד במינו. זנבו ארוך מגופו ומסייע לו להאחז בצמחי המים, כדי לנוע הוא משתמש בסנפיריו השקופים כשהוא מנפנף בהם במהירות כה גדולה, עד שאי אפשר לראות את תנועתם כמעט. הוא אב מסור, ונקבת סוסון הים מפקידה את ביציה במעין כיס שלזכר יש בגופו, בדומה לקנגורו,ושם שומר על הביצים ודוגר עליהן עד להבשלתן. כאשר בוקעים סוסוני הים- כמאה במספר בכל סדרה- דומים הם בכל דבר להוריהם על אף גודלם הזעיר. "

_______________________________________________________________________________________

אריה גולדן, אביהם של שי ורן גולדן, אדם.

241. כיצד לאלתר סוללה חשמלית

אריה גולדן,כיצד לאלתר סוללה חשמלית, העולם המופלא במחוברים

" נוכל בקלות לאלתר סוללה חשמלית ולשם כך דרושים לנו: נורה קטנטנה של פנס כיס, כוס זכוכית גדולה, שני חוטי נחושת בני 30 ס"מ כל אחד, 20 גרם מלח אמוניאק, פיסת פח אבץ ומוט פחם קטן ( אפשרי גם משומש ). באחד מקצות פח האבץ נקוב חור ( אפשר בעזרת מסמר ). בחור זה יש לחבר קצה אחד מחוטי הנחושת. את קצהו של החוט השני יש ללפף מסביב למקל הפחם. נשים מים עד לשלושה רבעים בכוס ונמיס בה את שתי כפיות מלח האמוניאק. נשים את פח האבץ, נקפל את קצהו על שפת הכוס. לאחר מכן נשים במים את מקל הפחם בזהירות באופן שלא יגע באבץ. עתה נחבר את שתי הקצוות האחרים של החוטים, לשני חיבורי הנורה ונראה שהיא דולקת. בעת הצורך אפשר להחליף את הפחם בפחית נחושת כפי שנראה בתמונה. "

______________________________________________________________________________________

לקבלת עדכונים על כל החדש באלבומי העולם המופלא:

כתובת מייל:

 

קלף 371: בית הרוחות בגינאה החדשה

העולם המופלא 4 : " עמים וארצות " 4 תגובות »

 

 

 

לפני מספר ימים הועברה הרצאה בנושא כלשהו באחד מבתי הספר בישראל. המרצה הותיר את רישומו על אחד הנערים, פרדי שמו , בן 17. הרושם היה כה חזק עד כדי כך שפרדי, כתב פוסט בבלוג האישי שלו ובו הוא מספר את הסיפור , כפי שהמרצה העבירו אליו. הפוסט כתוב בגוף ראשון ובלשונו של פרדי שניסה להעביר את רוח הדברים כהוויתם. נושא ההרצאה היה: בית הרוחות בגינאה החדשה" . לא אלאה אתכם בפרטים ואתן לפוסט של פרדי לדבר בעד עצמו,בלשון המקור- העולם המופלא בבית ספר- ישראל , מרץ 2010.


קלף 371: בית הרוחות בגינאה החדשה

בית הרוחות בגינאה החדשה

" הטמברן או בית הרוחות הוא מקום בעל חשיבות מיוחדת לשבטי גינאה החדשה. אורכו  כ-60 מטרים, וגובהו כבית בן ארבע קומות. הבית שייך לתחום האמונות הטפלות של הילידים. באי הגדול ידועים מקרים רבים של הזדקנות מוקדמת, ואף מוות בהשפעת הכשפים השחורים. לשם כך קיים הטמברן בו נשמרים אלילים, העשויים עץ, המייצגים את הרוחות הרעות, ומטרתם להבריח את הרוחות הרעות מתחומי היישוב עצמו. הילידים מאמינים שהרוחות יוצאות לעת לילה דרך מערבולות המים, שבנהר כדי לחדור אל גוף בני האדם, להוציא אותם מדעתם ואף להמיתם. בבתים אלה אסורה הכניסה על נשים וילדים. הם בנויים מקורות ענקיות, שעליהן מחוטבות דמויות שונות המתארות אלים פראיים. על פי המסורת העתיקה בגינאה החדשה, לפני שמציבים קורה כיסוד לבניין, משליכים אל הבור אדם חי, הנקבר שם יחד עם בסיס הקורה. "

קלף 372: התנהג יפה! מייעצת הרוח בגינאה החדשה

התנהג יפה, מייעצת הרוח בגינאה החדשה פפואה

" חוקי ומנהגי שבט הסֶפִיק מודרכים ע"י רוחות רפאים מוזרות. רק גברים ונערים מסוימים הוכנסו בסוד הכת השלטת, ויודעים שרוחות אלה אינן אלא קוסמים מחופשים. כאשר יש צורך במשמעת, המנהיגים מתחפשים לרוחות, ומשוטטים בכל הכפר, כשהם זורעים פחד ואימה בלב התושבים. ה"רוחות" משמיעות קולות עמומים בעזרת חליל מיוחד החבוי מתחת לבגדיהם. הילידים מאמינים שצליל זה שייך לאחד מקולות אבותיהם שמתו. באמצעות איומים ועונשים על טבעיים משיגות ה"רוחות" את צייתנותם של בני הכפר. קישוט התחפושת כולל מסיכה מפלצתית עם שיער אדם. חלק מה"רוחות" עונד שתי מסיכות האחת מעל לשנייה, המקנה להם חזות איומה יותר. למסכות אפים רחבים וארוכים, משום שהאף חשוב ומיוחד בעיני בני השבט. "

__________________________________________________________________________________________________________

(הפוסט של פרדי )


אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שסיפרו לי בבית הספר לפני כשבוע בדיוק. אלו היו השעתיים שכנוראה היו הכי משמעותיות בשנה הזאת והכל רק מהקשבה, הבחור סיפר לי משהו שנתן לי להסתכל על דברים בצורה אחרת, ואפילו לשנות את ההתנהגות. זה סיפור אמיתי והזוי, אבל את המוסר השכל מהסיפור הזה תבינו בסוף הקטע ותאמינו לי ששווה לקרוא את כל מה שאני הולך לכתוב כאן.

 

איני זוכר את שמו של הבחור שסיפר את הסיפור, אבל ביום ראשון שעבר הגיע לבית הספר שלנו בחור צעיר, שמידי פעם מגיעה לבתי הספר ומספר סיפור מדהים כבר במשך כחמש שנים. אז לפני שאתם קוראים את זה, תשקיעו מחשבה.

אני יכתוב את הסיפור בגוף ראשון, כאילו שאני הוא המספר.

כשהייתי בן 8 בערך, בכיתה ד' איי שם בשנת 1982 לא היה לנו מחשבים, לא היה לנו אייפודים, ולא היה לנו את הדברים המגניבים שבאו בשנות המילניום. הדברים היחידים שהעסיקו אותנו אלו המשחקים הישנים והחביבים כגון : מחבואים, תופסת, גולות, קלפים. אני רוצה רגע לדבר על הקלפים, אלו היו למעשה מדבקות שמדביקים על אלבום שנקרא "העולם המופלא". האלבום הזה הוא למעשה אלבום מדבקות שמצולמות עליהן כל מיני מקומות מדהימים בעולם שלנו.


היה שם את את הפירמידות והקברים במצריים, היה שם את כל דגלי העולם, היה שם חיות ותרבויות מדהימות. אבל רק מדבקה אחד משכה וסקרנה אותי יותר מכל שאר המדבקות, מאז גיל 8 ועד עכשיו אני זוכר את השם : "בית הרוחות בגיניאה החדשה".

14 שנים עברו מאז, סיימתי את התיכון, קיבלתי תעודת גמר ותעודות בגרות, סיימתי את שרותי בצבא, והנה אני כבר בן 22 ועדיין לא שוכח את המקום מהמדבקה ההיא מאלבום המדבקות שאספתי בגיל 8. בכל מקרה, בסוף הצבא כאשר כל חבריי נסעו להודו, תאילנד או סין, אני חשבתי רק על "בית הרוחות בגינאה החדשה",
אז החלטתי לקחת אומץ וללכת לברר איפה המקום הזה נמצא ולטוס לשם.

 

אחרי בירורים ארוכים ומתישים, גילית שזה נמצא על אי שנקרא "פפואה" והשם המלא שלו הוא "פפואה גינאה החדשה" ושזה נמצא ליד אוסטרליה. אז הזמנתי כרטיסים לתאילנד וביחד עם החבר הכי טוב שלי החלטנו לעשות את המסע המרתק הזה. הגענו לתאילנד נשארנו שם סך הכל יום וטסנו לאוסטרליה. כשהגענו לאוסטרליה נידהמנו לגלות שאין כרטיסים לפפואה, אמרו לנו שזה אי קטן ואף אחד לא באמת טס לשם.


כאשר ניסנו לברר גילינו שבעוד חודש וחצי מהיום אכן יש טיסה במטוס קטן לשם. החלטנו ללכת על זה. חודש וחצי נשארנו באוסטרליה והנה הגיעה היום הגדול, לטוס לאי "פפואה", אך אני לא ישכח את כל תגובות האנשים שהכרנו באוסטרליה. הם אמרו לנו לא לטוס לשם, יש כל הזמן מקרי תיירים שנרצחים או נחטפים שם, וזאת פשוט תרבות לא מהעולם הזה. אך אני וחברי אמרנו לעצמנו שהכול כנראה שמועה אחת גדולה, ושזה לא באמת נכון. לקחנו את הסיכון ונכנסנו לטיסה שלנו לאי, ולמקום הזה שלא הפסקתי לחשוב עליו מאז גיל 8. אחרי טיסה במטוס קטנטן שבו לא היו הרבה אנשים נחתנו בסופו של דבר בהצלחה על האי.

 

מיד לאחר הנחיתה יצאנו מהמטוס, ולא האמנתי למראה עיניי, האנשים שם כל כך ענקיים ושריריים, כל כך גדולים וחזקים שם כולם, זה היה כל כך שונה ממה שאני רגיל לראות בישראל, האנשים אצלנו מתאמנים שנים בחדר כושר בשביל גוף כמו לאנשים שם, והם פשוט נולדים וגדלים ככה, זה היה מדהים. אני וחברי התקדמנו והגענו בסופו של דבר לכפר קטן, במפתיע התושבים שמחו לקבל את פנינו ואירחו אותנו באחד מהבתים שם. ואז בלילה הראשון שלנו ליוו אותנו לטקס עם מדורה ושם פגשתי את מנהיג השבט בכפר,


הבנתי שאין באמת שפה רשמית באי, ושהתושבים מסתדרים כאשר כל אחד יודע שפה משלו, פחות מ-6 מיליון איש – דוברים לא פחות מ-820 שפות שונות, רובם מדוברות בפי כמה אלפי אנשים בלבד, וחלקן כמעט ונכחדות. בכל מקרה, הדבר היחיד שחשבתי עליו היה על "בית הרוחות בגיניאה החדשה" אז אזרתי אומץ ושאלתי על הטקס הזה, וסיפרו לי שאכן יש 'בית רוחות בגינאה החדשה' ושהוא יתקיים בעוד כשבועיים, כל כך התרגשתי וכל כך רציתי לראות מה מחכה לי שם.

(מדבקת "בית הרוחות בגינאה החדשה" מהאלבום "העולם המופלא".)

שבועיים עברו והגיע היום הגדול באמת. הטקס בבית הרוחות בגינאה החדשה, כל כך חיכיתי לזה שלא הצלחתי לישון כל הלילה, בבוקר למחרת העירו אותי אמרו לי להתלבש והתחלנו לצעוד לתוך הג'ונגל. הייתי צריך לקנות סכין מיוחדת בשוק בשביל לחתוך את כל הענפים בדרך, אבל זה היה שווה את זה. בסופו של דבר הגענו לבית ענקי עם כניסה מרהיבה, הצ'יף של השבט שאל אותי אם אני מוכן להכנס, ואמרתי לו שכן. הוא הסביר לי שאיך שאני נכנס לשם אני יצא אחרת, והוא שאל שנית אם אני באמת מוכן להכנס לשם ולצאת אחרת, אפילו לא חשבתי לשניה ועניתי לו שכן, אני יותר מוכן מכל דבר אחר שהייתי מוכן אליו כל החיים, חיכיתי לרגע הזה הרבה זמן. לפתע הדלת ניפתחה, והצ'יף קרא לי לבוא אחריו ולהכנס לבית הרוחות. ניכנסנו, היה עיגול שמורכב מ-12 אנשים, והיתה שם גם במה שהיה שם בנאדם שרירי עם מסכה שיושב על כיסא. רעש התופים היה אדיר עם קצב כמו שיש רק בסרטים, אך פתאום המוסיקה נעצרה וכולם הסתכלו למטה, ואז יצאו מכל ארבעת הפינות 4 אנשים.


אבל אלו לא היו אנשים רגילים, לכל אחד מהם היתה תחפושת של חיה, אחד היה אריה, השני היה קוף, השלישי היה כבשה, והרביעי היה חזיר. לפתע הם התחילו לרקוד בצורה שניראת תוקפנית, החזיר נפל ראשון, לאחר מכן הקוף, ואז האריה נפל. והבחור שמחופש לכבשה ברח כל הזמן לכל מיני פינות עד שלבסוף נעצר. והאיש שהיה על הבמה אמר כמה מילים והטקס ניגמר.

יצאתי מבית הרוחות עם ידיעה של מה שקרה שם, אבל בלי הידיעה הנכונה. לא כל כך הבנתי מה היה הקשר בין האנשים למסיכות, בין החיות לרוחות, בין האיש על הבמה לבין 12 האנשים שנאספו במעגל, לא הבנתי כלום. העזרתי אומץ בשנית ושאלתי את הצ'יף מה היתה מהות הטקס. והוא אמר לי שאני לא יבין אם הוא יסביר.


הוא אמר לי שאם השנים אני יבין את זה לבד. לא יכולתי לענות לו שלא הבנתי גם אותו, ופשוט לקחתי את הדברים כמובן מאליו וחזרתי לישראל רק עם סיפור מוזר ולא מובן, בסופו של דבר התחלתי ללמוד באוניבריסטה במקצוע של חקר תרבויות מאז המקרה הזה. והחלטתי לספר את הסיפור כל יום לבית ספר אחר, ושאולי התלמידים שאני מספר להם את זה יבינו את הסיפור איכשהו. בסופו של דבר הגעתי לבית ספר בשדרות, סיפרתי את הסיפור לילדים וחזרתי שוב מבלי תשובה.


את הלילה הזה אני לא ישכח בחיים, בשעה 10 בלילה בדיוק קיבלתי צילצול ממספר לא מזוהה, עניתי ובצד השני של הפל' נשמע איש זקן, שאלתי עם מי יש לי הכבוד.


הוא ענה לי שהוא אב של אחד הילדים שסיפרתי להם את הסיפור בוקר לפני, ושהוא נורא מודהם שסיפרתי את זה, הוא שאל אם קראתי איי פעם את התנ"ך ועניתי לו שכן אבל לא בקפידה, מהשיחה איתו הבנתי שהוא רב גדול ושהוא מבין בעניניי התורה. הוא אמר לי שהסיפור שאני סיפרתי מתחבר עם סיפור גדול מהתנ"ך.

שאלתי אותו איזה סיפור בדיוק? הוא אמר לי לפתוח את התנ"ך בפרשת נוח, סיפורו של נוח איש צדיק בדור מושחת, היה כתוב שם את הקטע הבא :


"
נח נטע כרם, הכין יין ושתה ממנו. הוא הפריז בשתיית היין והשתכר. בנו האמצעי, חם, ראה את ערוות אביו והלך לספר לאחיו, אך הם הלכו וכיסו את אביהם כשהם הולכים אחורנית ונזהרים שלא לראות את ערוותו. כשנח הקיץ משכרותו והבין מה עשה לו חם, הוא קילל את כנען בנו של חם שהיה אף הוא מעורב בפרשה – כי יהיה עבד עבדים לאחיו, ובירך את שם ואת יפת".

נוח קילל את כל הדור, וככה זה מאז ועד עכשיו.

הוא אמר לי לנסות את הכתוב ולקשר את זה לסיפור שלי. ואחרי לילה של מחשבה ארוכה ומפרכת הגעתי לתשובה, אחרי 9 שנים של חוסר ידיעה של מה בדיוק הלך "בבית הרוחות בגינאה החדשה". הגעתי לתשובה הסופית בעזרת הרב הזה, בעזרת התנ"ך ובעזרת הטקס. התשובה הזאת באמת שינתה לי
את החיים בצורה משמעותית, ואני מאמין שגם הסיפור שאני מספר ישנה את עתידכם בצורה משמעותית, נתחיל מזה שאני ישים תמונה של כל חיה שהיתה בבית הרוחות ואכתוב את התכונות של כל חיה כזאת מתחת לתמונה, מכאן תבוא התשובה הסופית לשאלה שכל כך רציתי לדעת, לתשובה החשובה הזאת.

 

אריה- תכונות :
מנהיג
אמיץ
חזק.

 

קוף-תכונות :
מצחיק
חכם
אנרגטי.

 

חזיר-תכונות :
עצלן
מסריח
מגעיל.

 

כבשה-תכונות :
פחדנית
חברותית
תמיד עם העדר.

התשובה:

לאחר הרבה זמן של מחשבה הגעתי לתשובה של "בית הרוחות בגינאה החדשה". הבנתי למה הכבשה היתה החיה האחרונה שעמדה על הרגליים ושרדה כאשר כל שלושת החיות האחרים נפלו, והבנתי למה הקטע של נוח מהתנ"ך והפסוק שאומר שהוא השתכר קשורים אחד לשני.

שימו לב:
תמיד כשהחבר'ה יוצאים לשתות, תמיד יש מישהו שמתנהג כמו מישהו מהחיות המוזכרות. תמיד יהיה את הבנאדם (האריה) שיגיד לכולם להתחיל לשתות, שיגיד שהכל יהיה טוב, ושימריץ את כולם לשתות אלכוהול. תמיד יהיה את הבנאדם (הקוף) שיספר בדיחות אחרי השתיה, הזה שיגיד שהכל יהיה בסדר ושכלום לא באמת הולך לקרות, הזה שיהיה לו אנרגיות לשתות עוד ועוד. ותמיד את הזה (החזיר) ששתה יותר מידי, שיפסיק כבר לעמוד על הרגליים ויאבד את רוב החושים ופשוט ישתכר עד אובדן החוכמה. וכמובן יהיה את המנצח, הבנאדם (הכבשה) שיפחד לנסות לשתות יותר מדי אם בכלל, הזה שיעזור לכולם, שיקח את הבנאדם (החזיר) ששתה יותר מידי, הזה שיצחק עם הבנאדם (הקוף) שהשתכר אבל יגיד לו מתי צריך להפסיק, והזה שתמיד יזרום עם כולם אבל למעשה גם יפקח עיין למען החברים שלו.

בכל מקרה, זה לא הדוגמה היחידה.
כל בנאדם שמרבה בשתיית כמות אלכוהול גדולה בערב אחד יגיע למצבים ברמות הללו.
בהתחלה הוא יהיה כמו האריה, אחרכך יהיה כמו הקוף, לבסוף יהיה כמו החזיר, והאחרון שהוא הכבשה והוא היוצא דופן יעזור לעצמו ולכולם.

המסקנה והמוסר השכל בסיפור המדהים והאמיתי הזה, שתמיד תנסו לשאוף להיות הכבשה כשאתם שותים, ובכל מצב שבעולם.
זה יעשה לכם ולחברה שמסביבכם רק טוב.

התנהג היטב ! הגינאה החדשה.

 

עד העידכון הבא, פרדי

_________________________________________________________________________________________________________

תמונות מתוך האתר: lostworldarts

בית הרוחות בגינאה

הטמברן, בית הרוחות

בית הרוחות בבפואה גינאה

הטמברן, בית הרוחות (2) בגינאה

מסכות מתוך טקס בגינאה החדשה

מסכות מתוך אחד הטקסים בגינאה החדשה

פסטיבל בגינאה

פסטיבל מקומי, גינאה החדשה

רוצים לקבל עדכונים  על כל מה שחדש בעולם המופלא?

כתובת מייל:

 

קלף 140. החיפושית הברזילאית

העולם המופלא 1: " העולם המופלא ", העולם המופלא 2 :"החי והצומח" 3 תגובות »

אולפני " אבי רוד "   ( Abbey road ) יסגרו.
גם בהם עומד לנגוס פיו התאוותן של הקפיטליזם ובמקומו, יוקם ככל הנראה מגדל מגורים. אולפן הקלטות זה, שמתוך תקרותיו  יצאו לחלל העולם יצירות קסם של מיטב הלהקות והשפיע כה רבות על החוויות ועולם הנעורים של דורות רבים, עומד להיהרס עד עפר, אם לא יקום מושיע של הרגע האחרון כשבאמתחתו 10 מיליון פאונד. לעד תיזכר התמונה החרוטה בראש האוניברסאלי הקולקטיבי של מעבר החצייה בכביש שמול   האולפנים , כשעליהם צועדים ברווחים קבועים מראש, חברי להקת החיפושיות. בדיוק באותה שנה    ( 1970) שונה שמו של האולפן ל- Abbey Road , בעקבות הקלטת אריך הנגן של החיפושיות ,בשם זהה,  שנעשתה כולה  באולפנים הקסומים הללו. זו גם השנה שבהם החלו לצאת אלבומי העולם המופלא, עם האזכורים שלהם לחיפושיות. משאלה קטנה בליבי מקננת. אולי, יקום לו איזה פילנתרופ עשיר בן זמננו, שכשהיה ילד, אי שם ב-70, שכב על הספה בחדרו והאזין בעיניים בורקות ולב פועם ל- Abbey Road  של החיפושיות, וכעת, כשהממון מצוי בכיסו, מחליט להפוך את האולפנים למוזיאון, משכן תרבות והקלטות ומשמר את הזכרונות המופלאים. מי יתן.

(אגב, כאן ניתן לבקר בשידור חי במעבר החצייה שמול abbey road )

(123) החיפושית הקדושה

החיפושית הקדושה העולם המופלא

חפצים דמויי חיפושיות עשויות זהב ואבנים יקרות מסוגים שונים נמצאו בכמויות גדולות בקברים במצרים העתיקה. המצרים האמינו שהחיפושית מחליפה את לב האדם לאחר המוות, ומכאן קדושתה. בתכשיטים רבים נמצאו חיפושיות, שהחזיקו בין רגליהן אבנים יקרות דמויות שמש. היו למצרים גם חיות קדושות אחרות, כמו התנין, החתול ועוד.

(176) מד המהירות של החיפושית השחורה

מד המהירות של החיפושית השחורה

לחיפושית השחורה יש חוש, המודד את מהירותם של עצמים החולפים לידה בצורה מדויקת ובטוחה. עינה מחולקת לשני מדורים נפרדים. את מהירות הגופים החולפים היא קובעת ע"י חישוב מהיר של הזמן, שחלף מהרגע שהגוף נראה על המחצית הראשונה של העין ועד הרגע שהוא נראה ע"י חצייה השני. כיום מנסים מדענים לייצר מדי מהירות, העובדים על עיקרון זה עבור מטוסים. במקום עין החיפושית השחורה ישתמשו באמצעים פוטואלקטריים, שיעבירו את תוצאות המדידה למחשב. יהיה זה מד מהירות מדויק ומהיר.

(140) החיפושית הברזילאית

החיפושית הברזילאית

הטבע לא מתעניין בגורלו של יצור אלא רק להמשך קיום המין כולו. הטבע משתדל לעזור ככול יכולתו במלחמת הקיום של מין מסויים אך יחד עם זה בא לידי ביטוי גם יוזמתו כושרו ורצונו של היצור הבודד על מנת לקבוע מה יהא בסופו. דוגמא לכך היא החיפושית הברזילאית הניצלת מאוייביה שמנסים לבולעה מכיון שבחשכת הלילה בוערות עיניה בעוצמה רבה ומשוות לה הופעה של חיה גדולה. למעשה אין אלו עיניים כלל אלא שתי נקודות זוהרות. במשך היום משתדלת החיפושית להחבא מכיוון שבמשך היום לא פועלת ההסוואה שהעניק לה הטבע ובגלל גודלה היא עשויה לשמש טרף לחיות רבות.

(66) חיפושית איל

חיפושית איל

מערכת: פרוקי רגליים       מחלקת: חרקים      סדרה: חיפושיות
מערכת: חיפושיות האיל    סוג: חיפושית איל      מין: חיפושית איל גדולה

הלסתות הגדולות הנראות בתמונה אופייניות לזכר של חיפושית איל והן משמשות לתפיסת הנקבה, או בשעת קרב עם זכרים אחרים. למרות הופעתה המפחידה, חיפושית זו אינה מזיקה. החיפושיות המבוגרות אינן אוכלות. הזחלים מתפתחים בעץ רקוב ממנו הם ניזונים. החיפושיות, בדרך כלל מכוסות בשריון קשה המהווה את השלד החיצוני. זוג הכנפיים הקדמי התפתח לכסוי קשה המכסה על הזוג השני, הדק, המתקפל מתחת לכסוי הקשה כאשר אינו בשמוש. ידועים כמעט חצי מיליון חיפושיות וגדלן נע מגודל הקטן מפשפש ועד לגודל של אגרוף אדם.

החיפושיות abbey road

מקור: ויקיפדיה

רוצים לקבל עדכונים שבועיים על כל מה שחדש בעולם המופלא?

כתובת מייל:

 

קלף 44 : ציד כלבי הים

העולם המופלא 2 :"החי והצומח", העולם המופלא 4 : " עמים וארצות " 3 תגובות »

את שנות התיכון שלי העברתי בעיר הגדולה נהריה. לעיתים, כשרוח החופש והדרור היתה שורה עלינו היינו מצפינים לחוף ראש הנקרה, שוחים בנקיקים ובחוף שמתחת לנקרה ואף יושבים לאורה של מדורה עד שעות הבוקר המוקדמות. הרבה דברים ראינו בחוף הזה, אבל מעולם לא  מצאנו כלב ים.


והנה, השבוע, נתפרסמה לה ידיעה המתארת את התגלותו של כלב ים, אמיתי שנצפה לפני מספר ימים בחוף ראש הנקרה:
"חיכינו בסבלנות יותר משלוש שעות ואז פתאום קלטתי את הראש שלו יוצא מעל פני המים", אמר שוורץ. "הוא שחה שם באנרגטיות רבה, בדק את האזור, נכנס למפרצים הקטנים, ניסה לעלות על הסלעים, לא הצליח ואז נעלם שוב. זה היה מדהים לראות אותו. זוהי הפעם הראשונה שאני נתקל בכלב ים בטבע בישראל".
מתוך האלבום הרביעי של העולם המופלא, עמים וארצות, נצטייר לו כלב הים כעוד חיה בשרשרת המזון של האדם החי באנטארטיקה, האסקימוסים.  אין ספק שהציד חסר האבחנה של חיה זו גרם להיעלמותה מממקומות רבים, כולל ישראל, בה ניתן היה לצפות בכלבי  ים בשנות ה-50. מעניין לקרוא היום את מה שנכתב אז, על כלבי הים, ולהתרגש היום, מכלב הים הישראלי הנדיר שלנו.

כלב הים בישראל

(39) ציד כלבי הים

באביב ובקיץ, כשכלביהם יוצאים להשתזף באדמות באפין בקוטב הצפוני, מנסים האסקימואים לצוד כמות מספקת של כלבי ים, כדי למנוע חרפת רעב במשך השנה. קרו מקרים שבשל חסר בכלבי ים, מתו משפחות שלמות ברעב. כלי הנשק העיקריים של האסקימואים הם התושייה הרבה והסבלנות. הציידים מאתרים את כלבי הים, הנמים קרוב לחורים שבקרח, ומאפשרים להם מנוסה מהירה. הם מתקדמים עקב בצד אגודל, מכוסים בבד לבן המסווה אותם בשלג, שכן כלבי הים נמלטים ברגע שמתגלים הציידים. שעות רבות עוברות עד שמצליח צייד להתקרב מספיק בכדי לא להחטיא את החיה. כשהצייד בטוח בהצלחתו הוא לוחץ על ההדק, וכך מספק בשר לו ולבני שבטו.

ציד כלבי הים

(44) שיעור בציד לגורים

הדוב הלבן, מלך האזורים הארקטיים, נע בשדות מבלי לחוש קרקע יציבה מתחת לכפות רגליו, ומסעותיו נועדו לסיפוק מזונותיו. הדוב הלבן הקוטבי הוא אויבו חסר הרחמים של כלב הים המשמש כמזונו החביב. מאז היותו גור דובים אומן על ידי אמו לארוב להם בעורמה ובסבלנות.
הדובה הלבנה, ככל האמהות של ממלכת החי הפראית, מאלפת בתשומת לב מרובה את צאצאיה בתקופה של שנתיים ימים. היא התמחתה בשיטות, ומראה להם את אומנות הציד. היא מלמדת את הגורים הקטנים לכסות בכפיהם את אפיהם הכהים הנראים למרחוק. כאשר יוצאים כלבי הים מחוריהם לנשום ולהתחמם בשמש, מתקדמת אמא דובה בזחילה ובשקט מוחלט, כשכף ידה מכסה את אפה הכהה. הדובונים, משקיפים על אימם המתקדמת או הנעצרת, כאשר טרפה זע אפילו קלות, וכל זאת כדי להתקרב לכלב הים עד כדי הינף יד. ואמנם, במכת זרוע חזקה אחת מחסלת אמא דובה את טרפה. אז מזנקים גם הדובונים כדי ללמוד להניף את זרועותיהם על הקורבן הדומם.

ועוד מאותה משפחה:

פיל הים העולם המופלא

(265) פיל הים ( מירונגה )

‭" ‬  מערכת‭: ‬בעלי‭ ‬מיתר‭              ‬מחלקה‭: ‬יונקים‭                        ‬סדרה‭: ‬טורפים
משפחה : כלבי ים                 סוג: פיל ים                             מין: פיל ים

לפיל הים, בדומה לארי הים , יש רגליים סנפיריות ושיניו דומות לאלו של שאר הטורפים, שכן חיה זו טורפת ואוכלת דגים.  לפיל הים יש ארבע שיניים חותכות בלסת התחתונה ושש בלסת העליונה. השיניים הטוחנות והשיניים הדו-חדודיות הן ארבע במספר, שתיים בלסת העליונה ושתיים בלסת התחתונה. כמו כלבי הים, גם חיה זו אינה יכולה להזיז את רגליה האחוריות שהתפתחו לסנפירים. פיל הים נחשב לגדול מבין טורפי הים. צבעו אפור – חום והשערות קצרות ודלילות ועור מבריק. הוא מצוי בימים הארקטיים. לזכר יש חדק המזכיר חדק של פיל  : אורכו כ-40 ס"מ והוא מסוגל להתנפח.  "

כלב ים בראש הנקרה

כלב ים בראש הנקרה, 2010 . צילום: מיה ארדיטי, מחמל"י

רוצים לקבל עדכונים שבועיים על כל מה שחדש בעולם המופלא?

כתובת מייל:

 

להכנס RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS