קלף 371: בית הרוחות בגינאה החדשה

העולם המופלא 4 : " עמים וארצות " 4 תגובות »

 

 

 

לפני מספר ימים הועברה הרצאה בנושא כלשהו באחד מבתי הספר בישראל. המרצה הותיר את רישומו על אחד הנערים, פרדי שמו , בן 17. הרושם היה כה חזק עד כדי כך שפרדי, כתב פוסט בבלוג האישי שלו ובו הוא מספר את הסיפור , כפי שהמרצה העבירו אליו. הפוסט כתוב בגוף ראשון ובלשונו של פרדי שניסה להעביר את רוח הדברים כהוויתם. נושא ההרצאה היה: בית הרוחות בגינאה החדשה" . לא אלאה אתכם בפרטים ואתן לפוסט של פרדי לדבר בעד עצמו,בלשון המקור- העולם המופלא בבית ספר- ישראל , מרץ 2010.


קלף 371: בית הרוחות בגינאה החדשה

בית הרוחות בגינאה החדשה

" הטמברן או בית הרוחות הוא מקום בעל חשיבות מיוחדת לשבטי גינאה החדשה. אורכו  כ-60 מטרים, וגובהו כבית בן ארבע קומות. הבית שייך לתחום האמונות הטפלות של הילידים. באי הגדול ידועים מקרים רבים של הזדקנות מוקדמת, ואף מוות בהשפעת הכשפים השחורים. לשם כך קיים הטמברן בו נשמרים אלילים, העשויים עץ, המייצגים את הרוחות הרעות, ומטרתם להבריח את הרוחות הרעות מתחומי היישוב עצמו. הילידים מאמינים שהרוחות יוצאות לעת לילה דרך מערבולות המים, שבנהר כדי לחדור אל גוף בני האדם, להוציא אותם מדעתם ואף להמיתם. בבתים אלה אסורה הכניסה על נשים וילדים. הם בנויים מקורות ענקיות, שעליהן מחוטבות דמויות שונות המתארות אלים פראיים. על פי המסורת העתיקה בגינאה החדשה, לפני שמציבים קורה כיסוד לבניין, משליכים אל הבור אדם חי, הנקבר שם יחד עם בסיס הקורה. "

קלף 372: התנהג יפה! מייעצת הרוח בגינאה החדשה

התנהג יפה, מייעצת הרוח בגינאה החדשה פפואה

" חוקי ומנהגי שבט הסֶפִיק מודרכים ע"י רוחות רפאים מוזרות. רק גברים ונערים מסוימים הוכנסו בסוד הכת השלטת, ויודעים שרוחות אלה אינן אלא קוסמים מחופשים. כאשר יש צורך במשמעת, המנהיגים מתחפשים לרוחות, ומשוטטים בכל הכפר, כשהם זורעים פחד ואימה בלב התושבים. ה"רוחות" משמיעות קולות עמומים בעזרת חליל מיוחד החבוי מתחת לבגדיהם. הילידים מאמינים שצליל זה שייך לאחד מקולות אבותיהם שמתו. באמצעות איומים ועונשים על טבעיים משיגות ה"רוחות" את צייתנותם של בני הכפר. קישוט התחפושת כולל מסיכה מפלצתית עם שיער אדם. חלק מה"רוחות" עונד שתי מסיכות האחת מעל לשנייה, המקנה להם חזות איומה יותר. למסכות אפים רחבים וארוכים, משום שהאף חשוב ומיוחד בעיני בני השבט. "

__________________________________________________________________________________________________________

(הפוסט של פרדי )


אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שסיפרו לי בבית הספר לפני כשבוע בדיוק. אלו היו השעתיים שכנוראה היו הכי משמעותיות בשנה הזאת והכל רק מהקשבה, הבחור סיפר לי משהו שנתן לי להסתכל על דברים בצורה אחרת, ואפילו לשנות את ההתנהגות. זה סיפור אמיתי והזוי, אבל את המוסר השכל מהסיפור הזה תבינו בסוף הקטע ותאמינו לי ששווה לקרוא את כל מה שאני הולך לכתוב כאן.

 

איני זוכר את שמו של הבחור שסיפר את הסיפור, אבל ביום ראשון שעבר הגיע לבית הספר שלנו בחור צעיר, שמידי פעם מגיעה לבתי הספר ומספר סיפור מדהים כבר במשך כחמש שנים. אז לפני שאתם קוראים את זה, תשקיעו מחשבה.

אני יכתוב את הסיפור בגוף ראשון, כאילו שאני הוא המספר.

כשהייתי בן 8 בערך, בכיתה ד' איי שם בשנת 1982 לא היה לנו מחשבים, לא היה לנו אייפודים, ולא היה לנו את הדברים המגניבים שבאו בשנות המילניום. הדברים היחידים שהעסיקו אותנו אלו המשחקים הישנים והחביבים כגון : מחבואים, תופסת, גולות, קלפים. אני רוצה רגע לדבר על הקלפים, אלו היו למעשה מדבקות שמדביקים על אלבום שנקרא "העולם המופלא". האלבום הזה הוא למעשה אלבום מדבקות שמצולמות עליהן כל מיני מקומות מדהימים בעולם שלנו.


היה שם את את הפירמידות והקברים במצריים, היה שם את כל דגלי העולם, היה שם חיות ותרבויות מדהימות. אבל רק מדבקה אחד משכה וסקרנה אותי יותר מכל שאר המדבקות, מאז גיל 8 ועד עכשיו אני זוכר את השם : "בית הרוחות בגיניאה החדשה".

14 שנים עברו מאז, סיימתי את התיכון, קיבלתי תעודת גמר ותעודות בגרות, סיימתי את שרותי בצבא, והנה אני כבר בן 22 ועדיין לא שוכח את המקום מהמדבקה ההיא מאלבום המדבקות שאספתי בגיל 8. בכל מקרה, בסוף הצבא כאשר כל חבריי נסעו להודו, תאילנד או סין, אני חשבתי רק על "בית הרוחות בגינאה החדשה",
אז החלטתי לקחת אומץ וללכת לברר איפה המקום הזה נמצא ולטוס לשם.

 

אחרי בירורים ארוכים ומתישים, גילית שזה נמצא על אי שנקרא "פפואה" והשם המלא שלו הוא "פפואה גינאה החדשה" ושזה נמצא ליד אוסטרליה. אז הזמנתי כרטיסים לתאילנד וביחד עם החבר הכי טוב שלי החלטנו לעשות את המסע המרתק הזה. הגענו לתאילנד נשארנו שם סך הכל יום וטסנו לאוסטרליה. כשהגענו לאוסטרליה נידהמנו לגלות שאין כרטיסים לפפואה, אמרו לנו שזה אי קטן ואף אחד לא באמת טס לשם.


כאשר ניסנו לברר גילינו שבעוד חודש וחצי מהיום אכן יש טיסה במטוס קטן לשם. החלטנו ללכת על זה. חודש וחצי נשארנו באוסטרליה והנה הגיעה היום הגדול, לטוס לאי "פפואה", אך אני לא ישכח את כל תגובות האנשים שהכרנו באוסטרליה. הם אמרו לנו לא לטוס לשם, יש כל הזמן מקרי תיירים שנרצחים או נחטפים שם, וזאת פשוט תרבות לא מהעולם הזה. אך אני וחברי אמרנו לעצמנו שהכול כנראה שמועה אחת גדולה, ושזה לא באמת נכון. לקחנו את הסיכון ונכנסנו לטיסה שלנו לאי, ולמקום הזה שלא הפסקתי לחשוב עליו מאז גיל 8. אחרי טיסה במטוס קטנטן שבו לא היו הרבה אנשים נחתנו בסופו של דבר בהצלחה על האי.

 

מיד לאחר הנחיתה יצאנו מהמטוס, ולא האמנתי למראה עיניי, האנשים שם כל כך ענקיים ושריריים, כל כך גדולים וחזקים שם כולם, זה היה כל כך שונה ממה שאני רגיל לראות בישראל, האנשים אצלנו מתאמנים שנים בחדר כושר בשביל גוף כמו לאנשים שם, והם פשוט נולדים וגדלים ככה, זה היה מדהים. אני וחברי התקדמנו והגענו בסופו של דבר לכפר קטן, במפתיע התושבים שמחו לקבל את פנינו ואירחו אותנו באחד מהבתים שם. ואז בלילה הראשון שלנו ליוו אותנו לטקס עם מדורה ושם פגשתי את מנהיג השבט בכפר,


הבנתי שאין באמת שפה רשמית באי, ושהתושבים מסתדרים כאשר כל אחד יודע שפה משלו, פחות מ-6 מיליון איש – דוברים לא פחות מ-820 שפות שונות, רובם מדוברות בפי כמה אלפי אנשים בלבד, וחלקן כמעט ונכחדות. בכל מקרה, הדבר היחיד שחשבתי עליו היה על "בית הרוחות בגיניאה החדשה" אז אזרתי אומץ ושאלתי על הטקס הזה, וסיפרו לי שאכן יש 'בית רוחות בגינאה החדשה' ושהוא יתקיים בעוד כשבועיים, כל כך התרגשתי וכל כך רציתי לראות מה מחכה לי שם.

(מדבקת "בית הרוחות בגינאה החדשה" מהאלבום "העולם המופלא".)

שבועיים עברו והגיע היום הגדול באמת. הטקס בבית הרוחות בגינאה החדשה, כל כך חיכיתי לזה שלא הצלחתי לישון כל הלילה, בבוקר למחרת העירו אותי אמרו לי להתלבש והתחלנו לצעוד לתוך הג'ונגל. הייתי צריך לקנות סכין מיוחדת בשוק בשביל לחתוך את כל הענפים בדרך, אבל זה היה שווה את זה. בסופו של דבר הגענו לבית ענקי עם כניסה מרהיבה, הצ'יף של השבט שאל אותי אם אני מוכן להכנס, ואמרתי לו שכן. הוא הסביר לי שאיך שאני נכנס לשם אני יצא אחרת, והוא שאל שנית אם אני באמת מוכן להכנס לשם ולצאת אחרת, אפילו לא חשבתי לשניה ועניתי לו שכן, אני יותר מוכן מכל דבר אחר שהייתי מוכן אליו כל החיים, חיכיתי לרגע הזה הרבה זמן. לפתע הדלת ניפתחה, והצ'יף קרא לי לבוא אחריו ולהכנס לבית הרוחות. ניכנסנו, היה עיגול שמורכב מ-12 אנשים, והיתה שם גם במה שהיה שם בנאדם שרירי עם מסכה שיושב על כיסא. רעש התופים היה אדיר עם קצב כמו שיש רק בסרטים, אך פתאום המוסיקה נעצרה וכולם הסתכלו למטה, ואז יצאו מכל ארבעת הפינות 4 אנשים.


אבל אלו לא היו אנשים רגילים, לכל אחד מהם היתה תחפושת של חיה, אחד היה אריה, השני היה קוף, השלישי היה כבשה, והרביעי היה חזיר. לפתע הם התחילו לרקוד בצורה שניראת תוקפנית, החזיר נפל ראשון, לאחר מכן הקוף, ואז האריה נפל. והבחור שמחופש לכבשה ברח כל הזמן לכל מיני פינות עד שלבסוף נעצר. והאיש שהיה על הבמה אמר כמה מילים והטקס ניגמר.

יצאתי מבית הרוחות עם ידיעה של מה שקרה שם, אבל בלי הידיעה הנכונה. לא כל כך הבנתי מה היה הקשר בין האנשים למסיכות, בין החיות לרוחות, בין האיש על הבמה לבין 12 האנשים שנאספו במעגל, לא הבנתי כלום. העזרתי אומץ בשנית ושאלתי את הצ'יף מה היתה מהות הטקס. והוא אמר לי שאני לא יבין אם הוא יסביר.


הוא אמר לי שאם השנים אני יבין את זה לבד. לא יכולתי לענות לו שלא הבנתי גם אותו, ופשוט לקחתי את הדברים כמובן מאליו וחזרתי לישראל רק עם סיפור מוזר ולא מובן, בסופו של דבר התחלתי ללמוד באוניבריסטה במקצוע של חקר תרבויות מאז המקרה הזה. והחלטתי לספר את הסיפור כל יום לבית ספר אחר, ושאולי התלמידים שאני מספר להם את זה יבינו את הסיפור איכשהו. בסופו של דבר הגעתי לבית ספר בשדרות, סיפרתי את הסיפור לילדים וחזרתי שוב מבלי תשובה.


את הלילה הזה אני לא ישכח בחיים, בשעה 10 בלילה בדיוק קיבלתי צילצול ממספר לא מזוהה, עניתי ובצד השני של הפל' נשמע איש זקן, שאלתי עם מי יש לי הכבוד.


הוא ענה לי שהוא אב של אחד הילדים שסיפרתי להם את הסיפור בוקר לפני, ושהוא נורא מודהם שסיפרתי את זה, הוא שאל אם קראתי איי פעם את התנ"ך ועניתי לו שכן אבל לא בקפידה, מהשיחה איתו הבנתי שהוא רב גדול ושהוא מבין בעניניי התורה. הוא אמר לי שהסיפור שאני סיפרתי מתחבר עם סיפור גדול מהתנ"ך.

שאלתי אותו איזה סיפור בדיוק? הוא אמר לי לפתוח את התנ"ך בפרשת נוח, סיפורו של נוח איש צדיק בדור מושחת, היה כתוב שם את הקטע הבא :


"
נח נטע כרם, הכין יין ושתה ממנו. הוא הפריז בשתיית היין והשתכר. בנו האמצעי, חם, ראה את ערוות אביו והלך לספר לאחיו, אך הם הלכו וכיסו את אביהם כשהם הולכים אחורנית ונזהרים שלא לראות את ערוותו. כשנח הקיץ משכרותו והבין מה עשה לו חם, הוא קילל את כנען בנו של חם שהיה אף הוא מעורב בפרשה – כי יהיה עבד עבדים לאחיו, ובירך את שם ואת יפת".

נוח קילל את כל הדור, וככה זה מאז ועד עכשיו.

הוא אמר לי לנסות את הכתוב ולקשר את זה לסיפור שלי. ואחרי לילה של מחשבה ארוכה ומפרכת הגעתי לתשובה, אחרי 9 שנים של חוסר ידיעה של מה בדיוק הלך "בבית הרוחות בגינאה החדשה". הגעתי לתשובה הסופית בעזרת הרב הזה, בעזרת התנ"ך ובעזרת הטקס. התשובה הזאת באמת שינתה לי
את החיים בצורה משמעותית, ואני מאמין שגם הסיפור שאני מספר ישנה את עתידכם בצורה משמעותית, נתחיל מזה שאני ישים תמונה של כל חיה שהיתה בבית הרוחות ואכתוב את התכונות של כל חיה כזאת מתחת לתמונה, מכאן תבוא התשובה הסופית לשאלה שכל כך רציתי לדעת, לתשובה החשובה הזאת.

 

אריה- תכונות :
מנהיג
אמיץ
חזק.

 

קוף-תכונות :
מצחיק
חכם
אנרגטי.

 

חזיר-תכונות :
עצלן
מסריח
מגעיל.

 

כבשה-תכונות :
פחדנית
חברותית
תמיד עם העדר.

התשובה:

לאחר הרבה זמן של מחשבה הגעתי לתשובה של "בית הרוחות בגינאה החדשה". הבנתי למה הכבשה היתה החיה האחרונה שעמדה על הרגליים ושרדה כאשר כל שלושת החיות האחרים נפלו, והבנתי למה הקטע של נוח מהתנ"ך והפסוק שאומר שהוא השתכר קשורים אחד לשני.

שימו לב:
תמיד כשהחבר'ה יוצאים לשתות, תמיד יש מישהו שמתנהג כמו מישהו מהחיות המוזכרות. תמיד יהיה את הבנאדם (האריה) שיגיד לכולם להתחיל לשתות, שיגיד שהכל יהיה טוב, ושימריץ את כולם לשתות אלכוהול. תמיד יהיה את הבנאדם (הקוף) שיספר בדיחות אחרי השתיה, הזה שיגיד שהכל יהיה בסדר ושכלום לא באמת הולך לקרות, הזה שיהיה לו אנרגיות לשתות עוד ועוד. ותמיד את הזה (החזיר) ששתה יותר מידי, שיפסיק כבר לעמוד על הרגליים ויאבד את רוב החושים ופשוט ישתכר עד אובדן החוכמה. וכמובן יהיה את המנצח, הבנאדם (הכבשה) שיפחד לנסות לשתות יותר מדי אם בכלל, הזה שיעזור לכולם, שיקח את הבנאדם (החזיר) ששתה יותר מידי, הזה שיצחק עם הבנאדם (הקוף) שהשתכר אבל יגיד לו מתי צריך להפסיק, והזה שתמיד יזרום עם כולם אבל למעשה גם יפקח עיין למען החברים שלו.

בכל מקרה, זה לא הדוגמה היחידה.
כל בנאדם שמרבה בשתיית כמות אלכוהול גדולה בערב אחד יגיע למצבים ברמות הללו.
בהתחלה הוא יהיה כמו האריה, אחרכך יהיה כמו הקוף, לבסוף יהיה כמו החזיר, והאחרון שהוא הכבשה והוא היוצא דופן יעזור לעצמו ולכולם.

המסקנה והמוסר השכל בסיפור המדהים והאמיתי הזה, שתמיד תנסו לשאוף להיות הכבשה כשאתם שותים, ובכל מצב שבעולם.
זה יעשה לכם ולחברה שמסביבכם רק טוב.

התנהג היטב ! הגינאה החדשה.

 

עד העידכון הבא, פרדי

_________________________________________________________________________________________________________

תמונות מתוך האתר: lostworldarts

בית הרוחות בגינאה

הטמברן, בית הרוחות

בית הרוחות בבפואה גינאה

הטמברן, בית הרוחות (2) בגינאה

מסכות מתוך טקס בגינאה החדשה

מסכות מתוך אחד הטקסים בגינאה החדשה

פסטיבל בגינאה

פסטיבל מקומי, גינאה החדשה

רוצים לקבל עדכונים  על כל מה שחדש בעולם המופלא?

כתובת מייל:

 

קלף 222: ערשו של מלך הארקטיק ( וגם על סליק, בונה וקנגורו )

העולם המופלא 2 :"החי והצומח", העולם המופלא 4 : " עמים וארצות ", העולם המופלא 5 : " עולם ומלואו " 4 תגובות »

זה עתה שבנו מחופשת השבוע המסורתית שלנו באוגוסט והפעם, בקיבוץ הצפוני כפר גלעדי. מעבר לאטרקציות המקובלות בסביבה של קייקים ורכבל למינהם, דאג בית ההארחה לבידור משלו בכל אחר צהריים: ג'אגלינג, זוחלים , נחשים לליטוף והשוס של הנופש: ביקור בסליק של כפר גלעדי , מונומנט מרשים עוד מתקופת "השומר" ֿ זכר לימים שבהם סמכנו על עצמנו בלבד, תפיסה שלא השתנתה אגב ,עד היום.
הסליק, נשתמר ותוחזק היטב לאורך השנים- מלא בכל טוב , עד לימינו אנו והילדים נכנסו אליו מרותקים ושתו בצמא את סיפורי המייסדים על הסליק ושימושיו. הנה כמה סליקים שנסתתרו בין דפי אלבומי העולם המופלא:

ערשו של הדב הלבן מלך האנטרטיק

ערשו של מלך הארקטיק

" 
הדוב הלבן, מלכה הבלתי מעורער של ממלכת השלגים והקרח, בא לעולם לרוב בחודש ינואר, בתקופת הקור העז שבחורף הקוטבי. אמו חופרת מערה בקרח המתקשה, המשמשת כעריסה לבנה. המערה מתכסה אט אט בשלג, כך שנסגרת המאורה בה שוכנים האם ובנה עד לבוא האביב. הדובה ממליטה ולד אחד או שניים, אך לא יותר. הדובונים נולדים ללא פרווה, ושוקלים כמחצית הקילוגרם בעת לידתם. בחודשיהם הראשונים הם נמצאים בתוך הפרווה הסמיכה, המכסה את בטן אמם. שם שומרים הם על חום גופם הקטן. מינואר ועד מרץ ואפריל אין האם טועמת מזון, וניזונה ממצבורי השומן הגדולים, שנצברו בגופה בחודשי הקיץ והסתיו. הדובונים מבלים זמנם ביניקה או בשינה, ועם חלוף הזמן, מתכסים בפרווה לבנה, המקנה להם חזות של צעצועי פרווה חמודים. האם נשארת במצב של תרדמה מוחלטת, המאפשרת לה חסכון באנרגיה עד לבוא האביב, אז תצא ממחבואה, בכדי לצוד וללמד את בניה לעשות זאת . "

הבונה (ביבר) והמזווה שלו מתחת למים

הבונה (ביבר ) והמזווה שלו מתחת למים

הבונה (ביבר ) והמזווה שלו מתחת למים

קנגורו

הכיס של הקנגורו

" מערכת: בעלי מיתר              מחלקה: יונקים                        סדרה: חיות כיס

משפחה: קנגוריים                סוג: קנגורו                              מין: קנגורו מצוי

" אלה בעלי החיים הגדולים ביותר מבין סדרת החיות הנושאות את וולדותיהן בכיס המצוי בבטן. הקנגורו חי באוסטרליה וידועים מספר מינים. מבין המינים הקטנים ישנם כאלה שגודלם כגודל ארנבת. הקנגורו המצוי בעל מבנה גוף גדול יותר היכול להגיע לגובה של שני מטר ומשקל של כ- 100 ק"ג. כדי להתנועע  הם משתמשים ברגליים האחוריות וזנבם החסון. הם נעים בקפיצות ונתורים או רצים. הגדולים שבין הקנגורו יכולים לקפוץ למרחק של 33 רגל ולדלג על מכשולים בגובה של 9 רגל. בשעת הוולדם הם קטנים מאד ( כ-4 ס"מ) ומתפתחים בכיס האם.  "

הסליק בכפר גלעדי :

כניסה לסליק בכפר גלעדי

הסליק בכפר גלעדי- תמונה מבפנים:

הסליק בכפר גלעדי תמונה מבפנים

מתוך: וויקיפדיה

רוצים לקבל עדכונים שבועיים על כל מה שחדש בעולם המופלא?

כתובת מייל:

 

קלף 352: נשים ילידות של ניו-זילנד, סודן, קיקויו, האוזה, אובגני

העולם המופלא 2 :"החי והצומח" 8 תגובות »

השבוע, התפרסם בעיתון מכובד,מחקר מרתק: "גברים בוהים בנשים במצטבר שנה מחייהם". אמנם, לפני כמה עשרות שנים , לא נכללנו תחת איצטלתא של הקטגוריה : "גברים" , עקב גילנו הצעיר, אולם אני זוכר היטב כמה שעות וימים ( אולי שנה במצטבר) בהיתי בקלפי הנשים היפהפיות והמסתוריות של העולם המופלא.

ריכזתי כמה בהיות לפניכם, כולן מתוך האלבום השני: " החי והצומח ":

352. נשים ילידות של ניו-זילנד

" המאורים שייכים לאוכלוסיית הפולינזים, בדומה להאואיים, הסמואנים, הטהיטים ואוכלוסיות אחרת של האיים הפסיפיים. כמו כל אלו, הם בעלי מבנה גוף בנוי היטב. בעורקיהם זורם גם דם מאלנזי, ונשותיהם נחשבות לנשים היפות באוקיאניה בשל הגוון הבהיר של עורן, אפן הישר, עיניהן הגדולות והשחורות ושיערן הכהה והארוך. בשבטי המאורים היה מעמדה של האישה רם, והיא אף נטלה חלק בענייני ציבור, ובהחלטות הקשורות למלחמה ולשלטון בכלל. עד לפני זמן לא רב היה נהוג, שעם מות הבעל הורגים גם את האישה, על מנת שתשמש לו מלווה גם בעולם הבא. אולם, הקִדמה והתרבות של ימינו חיסלו מנהגים אלו. הנשים המאוריות, בדומה לגברים, עוסקות בפיסול, בעיקר בעץ ובחימר "

358. ילידה סודנית

" אחרי אפריקה המערבית הצרפתית, סודן מהווה את היחידה הפוליטית הגדולה ביותר באפריקה. עד ל- 1953, נשלטה סודן בידי מצרים ואנגליה. ב- 1956 הוכרזה עצמאותה. תושבי ארץ זו מרוכזים בעיקר במישור הקורדופאן בצפון, ובאזורים המדבריים, המשתרעים מדרומה של מצרים, לחרטום ולדרום סודן. אנתרופולוגים אינם מוצאים הבדלים עקרוניים בתכונות האתניות של שבטי סודן, לעומת השבטים הסובבים אותם. מבין השבטים השונים העיקריים אפשר למנות את הזאגוה, הדאר-נובה, הטומלים, הקורפאנים, הבדיאת ועוד. הם דוברים ניבים המיטים וניבי בנטו שונים. הנשים הסודניות הן כנשים הנוביות, בעלות שיער מסולסל ועצמות לחיים בולטות. יש להן שפתיים עבות וגולגולת עגולה או מוארכת. הקישוטים שהן מעדיפות לענוד הם טבעות מתכת, מחרוזות ועיטורים צבעוניים לבגדים "

364. ילידת הקיקויו

" נשות הקיקויו גבוהות קומה ובעלות הופעה נעימה. כדוגמת הגברים, כך גם הנשים מגלחות את שיער ראשן, ומתקשטות בנזרים המצטלבים על פני גולגלתן, כשחלק מהנזרים תלוי מעל מצחן. באוזניהן תלויות טבעות מתכת רבות, לרוב מדובר בטבעות נחושת ופעמוני מתכת קטנים. על צווארן הן עונדות מחרוזות פנינים צבעוניות רבות, המכסות לעיתים את כל הצוואר ואף את הכתפיים. נשות הקיקויו נושאות גם טבעות מתכת רבות על זרועותיהן, אמותיהן ושוקיהן – מעין צמידים. הנשים מתלוות לבעליהן בשווקים, ובעוד הגברים עוסקים במכירת הבקר שלהם, הן עוסקות במיקוח על סלי קש, דברי חימר, לבוש ואביזרי בית. הן לבושות בעורות תיישים, וחיות בבקתות עגולות עשויות מבדים המכוסים עשב. "

366. ילידת האוזה

" נשות האוזה הינן נשים יפות למדי, אשר בעורקיהן זורם דם מעורב, שחור וערבי, ואשר גם מנהגיהן ממזגים בתוכם שתי תרבויות שונות אלו. הן מתלוות לבעליהן בכל אשר ילכו. נדידותיהן הגדולות מספקות להן חוכמה רבה וכושר מסחר מעולה. מנהגי לבושן פשוטים אך אלגנטיים. כאשר אנשי האוזה שוהים במקום אחד למשך זמן רב, הם בונים לעצמם בתים ועוסקים בעבודת אדמה, אשר אז תופסת את מקום המסחר. האוזה מצטיינים בנימוסים חברתיים ובמנהגי הכנסת אורחים. הם אינם מתערבים בשבטים אחרים, ומעדיפים נישואים עם קרובי משפחה על פני נישואים עם זרים. נשות האוזה הן מהנשים המעטות באפריקה, שכמעט ואינן משתמשות בתכשיטים למיניהם, ומעדיפות תסרוקות פשוטות ויפות, ללא שימוש בקישוטים מיוחדים. באשר ללבושן – הן אוהבות ללבוש שמלות כותנה צבעוניות. 
"

372. ילידה אובגנית

" לאורך גדתו הארוכה של נהר האובגני, בקונגו המרכזית, שוכנים שבטי האובגני. הם ענף פרימיטיבי למדי של הבנטו, ודוברים אחד מ- 55 הניבים העיקריים של שפת גזע זה. אנשים אלו אינם נחשבים לבעלי תכונת יופי בולטת. עורם כהה, שערם מסולסל, שפתותיהם עבות ואפם פחוס. האישה האובגנית נוהגת לנקב את שפתה, כדי שתוכל להכניס בה דיסקיות עץ, שאת קוטרן היא מגדילה במשך השנים, עד שהדיסקיות מגיעות לקוטר של 20 ס"מ ויותר. מקובל שככל שהדסקית גדולה יותר, כן יפה יותר האישה. נוסף לקישוט מוזר זה, משתמשת האישה האובגנית גם במחרוזות ועגילים, ולבושה מלא ועשוי מבד צבעוני ."

רוצים לקבל עדכונים שבועיים על כל מה שחדש בעולם המופלא?

כתובת מייל:

 

קלף 368: תילי הנמלים הענקיים שבאוסטרליה (וגם על המשחק לפורים- גמד ענק )

העולם המופלא 4 : " עמים וארצות " אין תגובות »

האם ייחקק החוק למען הגבלת משחק "גמד-ענק" בפורים?

בטבע, שכיחים היחסים בין ענק תמיר לבין גמד זעיר. היחסים הללו לובשים צורות ואופנים שונים. די אם נסתכל על הספארי באפריקה, שם עומדת ציפור קטנה  ללא מורא על גופו של הקרנף הכביר, מנקה את גופו מטפילים ונותרת ללא פגע . גם נמלים זעירות וגמדיות, שותפות ליחס הזה באמצעות  מונומנטים ענקיים של תילי אדמה, הנבנים גרגר אחר גרגר, ומתנשאים לגובה עצום של כמה מטרים, מאות אלפי אחוזים יחסית לגדלן של הנמלים,כפי שמצוייר באלבום הרביעי.
יחסי גמד- ענק לא פסחו גם על בני האדם. בישוב שאני גר בו יש מנהג מקסים  של משחק:  " גמדים וענקים" . במשחק,  נרשמות מראש כמה משפחות מול קומונת הנוער לפני פורים, מתבצעת חלוקה אקראית ובסופה , אנו הענקים של משפחה אחרת, ובכל שבוע, ביום קבוע בדרך כלל, אנו מפתיעים אותם עם חבילה יצירתית על מפתן ביתם.  הרעיונות להפתעות וליצירתיות לא יודעים גבול וכל המשפחה עסוקה ללא הרף במחשבה, כיצד להפתיע ולגרום עונג לגמדים שלנו. לאחר 3 שבועות, ישנו מפגש ובו מודיעה המרכזת, מיהו הענק של מי, המשפחה שמאחורי החבילות נחשפת והשמחה רבה וגדולה היא. עד הכאן הכל יפה, אולם, מתברר כי המשחק קנה לו אהדה רבה בעולם האדם ובני, בכורי, מגיע אלי עם עיניים נוצצות ומספר שגם בכיתתו, הוא הענק של מישהו ועליו להביא כל יום (!), הפתעה לרעהו לספסל הלימודים.

" מה כדאי להביא אבא, יש לך רעיון ? ".

עוד אני חוכך בדעתי ומנסה להעלות מבעד שרידי  היצירתיות שלי איך להעניק הפתעה מקורית שוב , מתקשרת אלי ל. מהעבודה ומודיעה לי שהשנה, אנו משחקים "גמד- ענק" בעבודה, ואני הענק של ר., כך שעלי להפתיע אותו עם מתנה, וכמובן שהוא לא יידע מי אני ., כך אומרת ל.

"אתה מכיר את המשחק ? " , היא שואלת……

לא רק שאני מכיר אני עונה, אני גם מקדם את הצעת החוק שבה ייאסר בחוק על אדם בוגר, להשתתף ביותר ממשחק גמד-ענק אחד בשנה, מרצונו החופשי בכל העולמות השונים המרכיבים את חייו.

גם לענקים יש חיים.

ויפה שעה אחת קודם !

תילי הנמלים הענקיים שבאוסטרליה

" הנמלים באוסטרליה הנקראות נמלים לבנות (ללא כל קשר לנמלה האפריקנית הלבנה) נודעות גם בשם "הזוללות" או "אנאי". המיוחד שבהן הוא מבנה מגוריהן הנקראים טרמיטים. הטרמיטים הם מבנים נקבוביים, המתנשאים כמה מטרים מעל פני האדמה, ובחלקם גם מתחת לפני הקרקע. בחלקו התחתון מכיל הטרמיט חדרים ומחסנים, ובחלק העליון, העשוי בצורת חרוט מחודד, יש מחילות ותאי מגורים. הנמלים האוסטרליות המזיקות האוכלות הכול: ספרים, גדרות, קירות, עמודי טלפון, ובעצם כל דבר שנקרה בדרכן. גם הילידים וגם המתיישבים הלבנים משמידים את תילי הטרמיטים, גם בגלל הנזק שהנמלים גורמות, וכן מכיוון שניתן להשתמש בחומר המיוחד ממנו הם עשויים כריצוף למגרשי טניס, או כחומר בניה לתנורי שריפה פרימיטיביים, לאפיה ולצלייה.
 "

_________________________________________________________________________________________________________

מצורף לפוסט תשבץ שקיבלנו מהענקים היקרים שלנו, להנאתכם (לחיצה להגדלה ) :

גמד ענק לפורים

תשבץ גמד ענק לפורים

רוצים לקבל עדכונים שבועיים על כל מה שחדש בעולם המופלא?

כתובת מייל:

 

קלף 124. הסרטן האקדוחן , קלף 129. סרטן הים השבוי ( וגם על גלעד שליט )

העולם המופלא 1: " העולם המופלא " אין תגובות »

יש בים אקדוחנים ויש בו גם שבויים.

גלעד שליט.
אני לא מפסיק לחשוב עליו ברגעים האלו. הוא יושב לו אי שם, במעמקי טונות של בטון, שומע קולות נפץ ובהלה סביבו ,אין לו את מי לשאול או לנסות ולהבין דרכו מה קורה . פניו אחוזות בעתה והוא לבד, לבד עם עצמו ושוביו ,עתירי האקדחים וכל סוגי הנשק.
ליבי יוצא אליו.
לא מזמן הקראתי לבני הצעיר את ספרו: " כשהכריש והדג נפגשו לראשונה ". מדובר בספר שיצא ,בעקבות סיפור שכתב גלעד בהיותו בן 11, על בסיס הרעיון של ידידות שנרקמת בין שני יצורי מים ,למרות היריבות והחשדנות הראשונית. הסיפור והספר הובילו אותי למחשבה על המאבק היומיומי שמתרחש בחיים האמיתיים ואף במצולות, בין אקדוחנים לשבויים, בין אנשים לאחרים ובין יצורי ים, כדוגמת הסרטן האקדוחן והסרטן השבוי, המופיעים באלבום העולם המופלא הראשון.
מי יתן ובקרוב, קרוב מאוד, יתחיל גלעד לשחות בחופשיות בים הפתוח ויעלה ויגיע במהרה אל משפחתו הכמהה.

הסרטן האקדוחן

" בין בעלי החיים שחיו במעמקי הים יש רבים אשר נשארו להם שרידים של רגליים. אחרים שעברו ליבשה פיתחו רגליים המשמשות להם להליכה, להגנה ואיסוף מזון.  אצל הארבה והסרטן התפתחו הרגליים למשושים גדולים המשמשים להם להגנה. לסרטן האקדוחן, הנראה בתמונה, יש רגל אחת בצורת צבת ענקית שהוא יכול לסגור ולפתוח בהתאם לרצונו ובאמצעותה הוא לוכד את טרפו. בעת סגירתה משמיעה הצבת נקישה חזקה המהממת לרגע את הקרבן וזה גם מקור השם אקדוחן. לאחר שהסרטן לוכד את טרפו הוא בולעו במהירות. "

הסרטן השבוי

" במעמקי הים לא שורר כלל שלום בין שוכנין כפי שניתן לחשוב מבחוץ. כל דג, בהתאם לגודלו ואופיו, נלחם את מלחמת הקיום. דגים רבים הם אפילו קורבנות של בני משפחותיהם. כל סוג של דג מפתח לעצמו שיטות ואמצעי הגנה שונים . מצטיינים במלחמת הקיום ,הם הסרטנים למינהם, אולם במימי אוסטרליה קיים סוג של סרטנים שהוא שקט ביותר ורודף שלום.  הוא נדד לאזורי האלמוגים ובנה את ביתו בתוכם ושם הוא חי לו בשלום, בנוחיות ובאושר. את מזונו הוא מקבל מהשרידים הנסחפים ע"י זרמי המים לכוון האלמוגים. לסרטן זה לא אכפת שעם הזמן נסגר עליו האלמוג והוא נשאר כלוא בתוכו למשך שארית חייו. "

_________________________________________________________________________________________________________

מאייר: איגור קוביאר מתוך תערוכת האיורים בעקבות ספרו של שליט

גלעד שליט הספר

רוצים לקבל עדכונים שבועיים על כל מה שחדש בעולם המופלא?

כתובת מייל:

 

להכנס RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS