באזור שאני גר - פתח אחד ממשווקי המזון הגדולים, מקום חדש. מלבד היותו של המקום החדש מרווח ונוח, נפתרה ( על הדרך ) בעיית דרך הגישה למקום, שהיתה משובשת ומלאת מהמורות וכעת היא סלולה למשעי. הרהרתי בחשיבות הדרך, כשנזכרתי בטיולנו בקובה לפני מספר שנים, ומה רבה היתה השתאותנו כשגילינו שאין בקובה שילוט מסודר , בדרכים הראשיות ועל אחת כמה וכמה באלו המשניות. ניתן לנסוע שעות בקובה ללא מידע אמיתי על מיקומך. כששאלנו את מארחינו לפשר הסיבה של חוסר השילוט המסודר בדרכים, ענו לנו אלו בחיוך מתנצל, שקובה, חיה עדיין בתפיסה של מדינה במצור ולכן, על פי הנחיית פידל ( וכעת גם ראול ) קסטרו, במידה ותהיה פלישה מערבית אל האי הקריבי, ללא שילוט, האוייב לא ידע למצוא את עצמו, את מיקומו בדרך, דבר שיקשה עליו בקרב שיתנהל.
” חכמה הדרך מההולך בה “ ( פתגם סיני עתיק )
93. הדרכים של המאייה
" הדרכים המאייות היו הדרכים הטובות ביותר באמריקה. דרכים רחבות אלה, שרוחבן הגיע ל- 5 מטרים, נבנו בין השנים 900-300 לספירה. רשת דרכים זו חיברה כמעט בין כל הערים בפנים הארץ, וכן את הערים הפנימיות עם ערי החוף. בכדי לשמור על אופקיות הדרך, שפכו המאיים סוללה, שגובהה נע מכ- 10 ס"מ ועד לגובה 10 מטרים. דרכים רבות עברו כמעט ללא פיתולים בחולות, ביצות ואזורים קשים, כמו לדוגמה הדרך קובה-יקסונה, אשר הגיעה לאורך של 100 ק"מ. אחדות מדרכים אלה נשארו עד ימינו אנו, דבר שמוכיח עד כמה היו אלה דרכים טובות, חזקות ועמידות בפני תלאות השנים. הדרכים המאייות היו מקודשות, והאלים, לפי אמונתם, היו שומרים על העוברים והשבים בדרכים אלה. שודדי דרכים היו נענשים בכל חומרת הדין."
רוצים לקבל עדכונים שבועיים על כל מה שחדש בעולם המופלא?
12 בספטמבר, 2009 בשעה 11:24
תודה לארי שהזכרת לי גם את ביקורי שלי בקובה. האמת שגם אני לא הצלחתי להבין את עניין השילוט. במקרה שלי זה נגמר הרבה יותר גרוע. נאלצנו לקחת טרמפיסט שיסייע לנו במציאת הכיוון, הוא באמת עזר לנו להגיע ליעדנו אבל כשהוא ירד מהרכב מצלמת הניקון האהובה שלי ירדה יחד איתו… אבל למרות הכל, בדיעבד אני זוכר את הביקור לטובה, והייתי שמח לחזור לשם ולהגיע למקומות ודרכים חדשות
12 בספטמבר, 2009 בשעה 19:05
דוליטל,
הזהירו אותנו שלא לקחת טרמפיסטים, למרות שהדבר מקובל ברחבי קובה וזו דרך מרתקת לשוחח ולדובב קצת את הקובנים המקומיים, ולגלות טפח על חייהם. מתברר, מנסיון עגום לצערנו, שהטרמפיסטים נוהגים לעיתים קרובות להכווין את הנהג הלא מתמצא, ישירות אל בתיהם, ובמקרה אחר, להוריד לו את משקל המטען הפרטי, לכן, אם מתעקשים לקחת טרמפיסט, כדאי להיזהר במקצת. בכל מקרה, קובה יפהפיה ומרתקת , חווית נסיעה שעד היום אנו ניזונים מאדי האנרגיות שהפיחה בנו המדינה הקריבית, הקומוניסטית, המיוזעת, השמחה והעצובה, שקפאה בזמן.