הידיעה על הלויתן שבא לבקר את חופי ישראל לראשונה, העלתה בי געגועים אל קלפי הלויתן השונים באלבומים. זכורה לי היטב דמותו הענקית המיתולוגית של היצור הענק הזה, שתמיד נדמה לי כקורץ עם חצי חיוך, כשסילון של מים ניתז מעלה והוא צולל פנימה אל מעמקי הים, כאילו מודיע לנו על הזכות הגדולה שנפלה בחיקנו, לראותו למספר שניות, מגיח לשאוף אויר ולהצצה לעולם ומייד צולל פנימה אל מצולות הים. מה קל לשער את השתאותם של חברי מועדון השייט "שיא-גל" שבהרצליה שנתקלו בלויתן האפור, אצלם  בבית, בחוף ההרצליני לפני מספר שבועות. אפשר רק להשוות השתאות זו להשתאותי, ב-1973 כשקראתי את המשפט באלבום הראשון: " משקלו מגיע ל-130 טון, זהו משקל השווה למשקל 30 פילים ". 30 פילים (!) - אלו היו מונחים שחדרו להבנתי וגרמו לפלא  ואולי גם לעצב, כשעובדות החיים הכו בי לראשונה, עת התוודאתי לגורלו האומלל של הלויתן , דרך אלבום עמים וארצות- שם הופיעו במלא עצמתם שלושת הקלפים שהותירו דמעות של תום בעיני ,כמו  גם התפכחות מול יחסו האמביוולנטי של האדם לטבע.

ומילה לאספנים.
פנה אלי אספן בשם בני -ברשותו ארגז ישן ובו אוצר של קלפים להחלפה מכל אלבומי העולם המופלא. לבני עצמו חסרים קלפים להשלמת אלבומיו והא מוכן להחליפם ברצון עם הקלפים הרבים שברשותו. מי שמעוניין בכך מוזמן למצוא את רשימת הקלפים המלאה שחסרה לו כאן , ואת רשימת הקלפים הכפולים שברשותו, בקישור. כולם מוזמנים כמובן לשתף את קוראי הבלוג כאן במידה ויש גם ברשותכם קלפים רבים להחלפה.

163. הלוויתן ומזונו

" אף על פי שהלויתן חי במים ונראה כדג גדול, הרי למעשה הינו ממשפחת היונקים. בעל החיים הגדול ביותר שמוכר הוא הלויתן הכחול שאורכו מגיע ל-30 מטר ומשקלו עד 130 טון. זהו משקל השווה למשקל 30 פילים. מזונו אינו מורכב מדגים גדולים, כפי שניתן היה לשער, אלא להיפך. מזונו כולל צמחי ים ובעלי חיים קטנים הנמצאים במעמקי האוקיינוס. הוא חסר שיניים, אך לסתותיו מצוידות בבליטות קטנות וחדות שהופכות את לועו למעין מסננת. הוא בולע כמויות מים עצומות אשר יוצאות חזרה החוצה בעוד המזון נשאר מסונן בין לסתותיו והוא בולעו בעזרת לשונו."

297. לויתן ארך ראש (ראשתן )

" מערכת: בעלי מיתר              מחלקה: יונקים                  סדרה: יונקים ימיים
משפחה: ראשתניים                סוג: ראשתן                        מין: ראשתן ( לויתן ארך ראש )

" לויתן זה הוא הידוע ביותר מבין הויתנים. הוא מגיע לאורך של כ-23 מטר והקפו כ- 10-15 מטר. ראשו גדול ללא פרפורציה לגוף ונפוח מאוד מקדימה; הראש גדול כמעט כגודל הגוף ( שליש מנפח כל החיה ) והוא מחובר לגוף ללא גבול ברור. הפה גם כן גדול מאוד והלסת העליונה חסרת שיניים. ללויתן זה יש סך הכל בין 20 ל-27 שיניים מכל צד של הלסת התחתונה. צבע גבו שחרחר ובטנו לבנבנה. הענבר האפור והחום היקר, מיוצר במדור מיוחד שבקיבתם".

182. ציד לוויתנים באיי האזוריים ( פורטוגל )

" בעבר הלא רחוק, באיים האזורים - קבוצת איים באוקיינוס האטלנטי השייכים לפורטוגל - עוד נהגו  לצוד את הלוויתן גדל הראש בשיטות המאה שעברה. "לווייתן! לווייתן!" נשמע קול צעקת הצופה, כאשר כל צי ספינות המפרש מפליג בעקבות היצור הענק, הנצפה ע"י מומחים חדי עין ממרום תורן הספינה. הלוויתן גדל הראש מגיע לאורך 20 מטרים ולמשקל 42 טון, וחי בימים הממוזגים והטרופיים. הזוכה בלווייתן הוא הראשון שמצליח לפגוע בו בצִלצל, הנורה אליו מתוך סירה. על הסירה להתקרב למרחק קטן כדי לדייק בפגיעת הצִלצל, אשר קצהו המחודד צריך להיתקע בבשר הלווייתן. אז נשמעת נשימת הלוויתן, שקולה כחמישים סילוני מים היוצאים מחדק הפיל. הלווייתן מתחיל להשתולל וגורר את הסירה הקשורה בחבל לצִלצל. הסירה הקטנה מסתחררת סביב ללווייתן הנאבק. בינתיים, ממשיכים לשלוח אליו צִלצלים נוספים. הסכנה העיקרית היא מכת זנבו הענק של הלווייתן, שלא פעם מגיעה לסירה למרות המרחק הנשמר בקפדנות. לבסוף מאבד הלווייתן דם רב,  עד שהים בסביבתו הופך לאדום. הוא מתהפך על גבו לאחר מאבק, הנמשך לפעמים 3 שעות תמימות. כיום, צייד הלווייתנים אסור בהחלט, עקב הכחדת המין הנדיר הזה, ושימור חיי וכבוד החיות בימים ועל פני היבשות. "

183. מפעל צף לעבוד גוף הלויתן

" ציד הלווייתנים באוקיינוס הארקטי נעשה בעבר בשיטות מודרניות לחלוטין, ודמה לתעשייה צפה. ספינות הצייד צוידו במתקני סונר לגילוי הלוויתן מתחת לפני המים. ירו בו מקנה תותח צִלצל טעון חומר נפץ. הלוויתן הורם בעזרת מנופי ענק אל ספינה מיוחדת, שהייתה מפעל צף שבו כ- 150 עובדים ומערכת מכונות משוכללות. מפעל זה היה מסוגל לעבד לווייתן כחול, שהוא הגדול בין הלווייתנים, תוך שעה אחת בלבד. הלווייתן הכחול מגיע     ל- 35 מטרים אורך ול- 150 טון משקל! על סיפון האוניה כמה אנשים הסירו בסכיני ענק חשמליים את השומן השוקל כ- 30 טון. שומן זה הורתח כדי להפריד ממנו שמנים לצרכים שונים. כל חלקי הלווייתן נוצלו למטרות שונות, והפכו למזון לבני אדם, לבעלי חיים או לשימוש כדשנים. הלשון שוקלת 3 טון, הבשר 60 טון, הכבד 1 טון, הקיבה 5 טון והלב 4.3 טון. העצמות, השוקלות 30 טון, נטחנו ושימשו כתוספת מזון לבעלי חיים או כדשנים. כיום, צייד הלווייתנים, עיבוד בשרם וכל פגיעה בהם אסורים בהחלט, עקב הכחדת המין הנדיר הזה, ושימור חיי וכבוד החיות בימים ועל פני היבשות. "

41. המוקטוק, מעדן התאווה מעור הלווייתן הניצוד

" המוקטוק הוא חלק מעור הלווייתן הלבן בלוגה המצוי באלסקה. מאכל זה בוודאי שלא ערב לחיכו של ילד מאזורנו, אך בצפון הרחוק שונה הדבר. שם נאכל המוקטוק ברצועות שנחתכו מעור לווייתן שזה עתה ניצוד, מבלי לבשלו או לצלותו. המוקטוק מכוסה בשכבה עבה של שומן, האהובה על ילדי האסקימואים כגלידה המתוקה אצלנו.
האסקימואים מגרשים בסירותיהם את הלווייתנים הקטנים למים הרדודים, כדי שיוכלו להרוג אותם ברוביהם. הילדים והנשים מבתרים את הלוויתן לארבעה חלקים כדי לשמר את בשרם, ואת השומן שומרים לחורף. טעם בשר זה לאחר הבישול דומה בטעמו לציפת אגוז הקוקוס. דרך אחרת היא להכינו בתוספת רוטב. "

רוצים לקבל עדכונים שבועיים על כל מה שחדש בעולם המופלא?

אולפני " אבי רוד "   ( Abbey road ) יסגרו.
גם בהם עומד לנגוס פיו התאוותן של הקפיטליזם ובמקומו, יוקם ככל הנראה מגדל מגורים. אולפן הקלטות זה, שמתוך תקרותיו  יצאו לחלל העולם יצירות קסם של מיטב הלהקות והשפיע כה רבות על החוויות ועולם הנעורים של דורות רבים, עומד להיהרס עד עפר, אם לא יקום מושיע של הרגע האחרון כשבאמתחתו 10 מיליון פאונד. לעד תיזכר התמונה החרוטה בראש האוניברסאלי הקולקטיבי של מעבר החצייה בכביש שמול   האולפנים , כשעליהם צועדים ברווחים קבועים מראש, חברי להקת החיפושיות. בדיוק באותה שנה    ( 1970) שונה שמו של האולפן ל- Abbey Road , בעקבות הקלטת אריך הנגן של החיפושיות ,בשם זהה,  שנעשתה כולה  באולפנים הקסומים הללו. זו גם השנה שבהם החלו לצאת אלבומי העולם המופלא, עם האזכורים שלהם לחיפושיות. משאלה קטנה בליבי מקננת. אולי, יקום לו איזה פילנתרופ עשיר בן זמננו, שכשהיה ילד, אי שם ב-70, שכב על הספה בחדרו והאזין בעיניים בורקות ולב פועם ל- Abbey Road  של החיפושיות, וכעת, כשהממון מצוי בכיסו, מחליט להפוך את האולפנים למוזיאון, משכן תרבות והקלטות ומשמר את הזכרונות המופלאים. מי יתן.

(אגב, כאן ניתן לבקר בשידור חי במעבר החצייה שמול abbey road )

(123) החיפושית הקדושה

חפצים דמויי חיפושיות עשויות זהב ואבנים יקרות מסוגים שונים נמצאו בכמויות גדולות בקברים במצרים העתיקה. המצרים האמינו שהחיפושית מחליפה את לב האדם לאחר המוות, ומכאן קדושתה. בתכשיטים רבים נמצאו חיפושיות, שהחזיקו בין רגליהן אבנים יקרות דמויות שמש. היו למצרים גם חיות קדושות אחרות, כמו התנין, החתול ועוד.

(176) מד המהירות של החיפושית השחורה

לחיפושית השחורה יש חוש, המודד את מהירותם של עצמים החולפים לידה בצורה מדויקת ובטוחה. עינה מחולקת לשני מדורים נפרדים. את מהירות הגופים החולפים היא קובעת ע"י חישוב מהיר של הזמן, שחלף מהרגע שהגוף נראה על המחצית הראשונה של העין ועד הרגע שהוא נראה ע"י חצייה השני. כיום מנסים מדענים לייצר מדי מהירות, העובדים על עיקרון זה עבור מטוסים. במקום עין החיפושית השחורה ישתמשו באמצעים פוטואלקטריים, שיעבירו את תוצאות המדידה למחשב. יהיה זה מד מהירות מדויק ומהיר.

(140) החיפושית הברזילאית

הטבע לא מתעניין בגורלו של יצור אלא רק להמשך קיום המין כולו. הטבע משתדל לעזור ככול יכולתו במלחמת הקיום של מין מסויים אך יחד עם זה בא לידי ביטוי גם יוזמתו כושרו ורצונו של היצור הבודד על מנת לקבוע מה יהא בסופו. דוגמא לכך היא החיפושית הברזילאית הניצלת מאוייביה שמנסים לבולעה מכיון שבחשכת הלילה בוערות עיניה בעוצמה רבה ומשוות לה הופעה של חיה גדולה. למעשה אין אלו עיניים כלל אלא שתי נקודות זוהרות. במשך היום משתדלת החיפושית להחבא מכיוון שבמשך היום לא פועלת ההסוואה שהעניק לה הטבע ובגלל גודלה היא עשויה לשמש טרף לחיות רבות.

(66) חיפושית איל

מערכת: פרוקי רגליים       מחלקת: חרקים      סדרה: חיפושיות
מערכת: חיפושיות האיל    סוג: חיפושית איל      מין: חיפושית איל גדולה

הלסתות הגדולות הנראות בתמונה אופייניות לזכר של חיפושית איל והן משמשות לתפיסת הנקבה, או בשעת קרב עם זכרים אחרים. למרות הופעתה המפחידה, חיפושית זו אינה מזיקה. החיפושיות המבוגרות אינן אוכלות. הזחלים מתפתחים בעץ רקוב ממנו הם ניזונים. החיפושיות, בדרך כלל מכוסות בשריון קשה המהווה את השלד החיצוני. זוג הכנפיים הקדמי התפתח לכסוי קשה המכסה על הזוג השני, הדק, המתקפל מתחת לכסוי הקשה כאשר אינו בשמוש. ידועים כמעט חצי מיליון חיפושיות וגדלן נע מגודל הקטן מפשפש ועד לגודל של אגרוף אדם.

מקור: ויקיפדיה

רוצים לקבל עדכונים שבועיים על כל מה שחדש בעולם המופלא?

יגיע או לא יגיע? ואם יגיע, ייערם? ואם יערם, יחסום את העיר ?
אלו השאלות הקיומיות שהטרידו אותנו, במקום עבודתי בירושלים, כאשר הדעות נעות לכאן ולכאן. הירושלמים הותיקים טוענים שכאשר יורד שלג, הם מרגישים זאת בכפות הרגליים שהופכות לכפיסי קרח , מספר שעות לפני האירוע עצמו, הפעם לא הרגישו את התחושה הירושלמית הזאת ולכן ביום רביעי בערב, נשבעו שלא יירד. מאידך, כשיצאתי מעבודתי בשעת ליילה מאוחרת , נשאתי  את עיני השמיימה וראיתי שמיים לבנים ובהירים. שמיים של שלג.  הייתי משוכנע שנחזה בלבן הקסום הזה בעוד מספר שעות. התבדיתי כמובן, ושוב חלחלה אליי התובנה שאם רוצים לראות שלג בישראל, בוודאות, קופצים להר הגעש הלאומי שלנו: החרמון. זה אמנם לא האוורסט אבל בהחלט גאווה לאומית ואושר לילדים. לכבוד השלג שהפעם הכזיב ואולי יגיע  עוד החורף, מצורפים מספר קלפים של "הרי חרמון" מושלגים, מפורסמים לא פחות, בעולם.

(72) הר מקינלי, הפסגה הגבוהה ביותר בצפון אמריקה

הר מקינלי נמצא באלסקה, ופסגתו היא הגבוהה בצפון אמריקה. גובהו 6190 מטרים. ההר קרוי ע"ש נשיא ארה"ב מאז שנת 1896. לפני כן נקרא ע"י הילידים דנלי, שפירושו בלשונם "הגדול". בפסגתו נמדדה טמפרטורה של cº59 מתחת לאפס, והרוחות המנשבות בו מגיעות למהירות של 130 קמ"ש. מזג האוויר שם משתנה לעיתים קרובות ובאופן פתאומי. רגעים לאחר שמזג האוויר נראה נאה ויפה, מתחוללת לפתע סערת שלגים עזה ביותר. הטיפוס על הר זה מסוכן, ובארבעים השנים האחרונות הצליחו להעפיל אל פסגתו רק 9 פעמים. חלק גדול ממורדות ההר הוקצה למטרת פארק לאומי, שבו מצויים כ- 120 מיני בעלי כנף ו- 36 מיני יונקים. ניתן כמובן לטייל ולראות יצורים אלה מקרוב.

(104) הר הגעש המשווני קוטופקסי

קוטופקסי, הר הגעש הפעיל הגבוה בעולם מצוי באקוודור וגובהו 5897 מטרים מעל פני הים. בני המקום קוראים לו גלידת השוקולד עם פרח החטמית, וזאת בגלל צבעם החום של מורדותיו, כיפת השלג שבראשו, ועטרת צוקי לוע הגעש הדומה לפרח החטמית. בדרך כלל פסגתו עטורת עננים ונראית לעיתים רחוקות. רוחב לוע ההר 805 מטרים. הר געש זה מהווה חלק מטבעת האש הידועה של הרי הגעש, המקיפה את הרי הגעש שבאמריקה המרכזית, מכסיקו, ארה"ב, אלסקה, יפן, הפיליפינים, איי הודו המזרחית, ניו זילנד, אנטארקטיקה והרי דרום האנדים.

(187) יופיים של האלפים השוויצרים

בהרי האלפים מצויים קרחוני ענק, שבתקופת הקיץ מפשירים, ומספקים מים למספר נהרות באירופה: הריין, הדנובה והפו. בין הפסגות היפות ביותר באלפים, ניתן לציין את  הר צ'רבינו, שהוא אחד ממראות הנוף הנפלאים בעולם. הר צ'רבינו הוא אחד האתגרים המיוחדים של מטפסי ההרים, הרוצים להוכיח את עוז נפשם, ולהעפיל אל מרום הצוקים הנישאים, מלאי הסכנות המרובות: הצוקים התלולים, שקירותיהם כמעט ניצבים, הקרחונים הבוגדניים, הניתקים לפתע ומתדרדרים לתהום, הסערות הפתאומיות ומפולות השלגים, כל אלו גרמו למות רבים מקוראי התִגר, שניסו להעפיל אל פסגת הצ'רבינו. רבים מהמטפסים נקברו מתחת למפולות השלגים או שמעדו והחליקו, וגופותיהם נתגלו לרגלי ההר רק לאחר שנים רבות, כשהפשיר הקרח שמעליהם בשנה חמה במיוחד.

(268) ההר המלכותי אוורסט

בין הפסגות הנישאות המושלגות של הרי ההימלאיה, מתנוססת מעל לכולן פסגת ההר המלכותי, אוורסט, המגיעה לגובה של 8,882 מ' מעל פני הים - ההר הגבוה בעולם כולו. שיא ההר נכבש לראשונה ב- 29 למאי 1953 בידי הנפאלי טנסינג נורקיי והניו זילנדי אדמונד הילארי. עד אז היה כיבושו בבחינת חלום בלתי מושג, שגרם לקורבנות רבים בקרב המשלחות, שניסו להעפיל על הר האוורסט. ההר נמצא בגבול שבין טיבט לנפאל, ושמו בקרב הילידים צ'וֹמוֹ לוּנגמה, שפירושו "האלה אם העולם". ההר נתגלה ממרחק לראשונה רק בשנת 1825 ע"י אירופאים, שבאו מכיוון בנגל המזרחית בהודו למטרת מדידות שונות בהרי הימלאיה. גם נפאל וגם טיבט אסרו את הכניסה לשטחן עד שנת 1904.

(269) הר הפוג'יאמה המקודש ביפן

ההתפרצות האחרונה של הר הגעש פוּגִ'יאַמַה בשנת 1707-8 כיסתה את טוקיו בשכבה של 15 ס"מ אפר, וגרמה לבהלה בקרב תושבי העיר. הר זה מקודש ע"י היפנים, ונחשב לסמלה של יפן. אלפים רבים של עולי רגל מטפסים מדי שנה אל פסגתו. מקובל ביפן שישנם שני סוגי טפסים, אלה שטרם טיפסו לפסגת הפוג'י, ואלה שעשו זאת פעם שנייה. הטיפוס קשה ביותר, אך מפצה בנוף מרהיב הנשקף מהפסגה שבגובה 3775 מטרים. גם לועו המכתשי של ההר מהווה מראה בלתי נשכח. המטפסים משתמשים במפות ותרשימים מיוחדים של ההר, ומטפסים בשעות הלילה כדי להגיע לפנות בוקר לפסגה ולצפות בזריחת השמש, המכונה בפיהם "בואו המכובד של האור". משמעותו של הר זה עבור היפנים מרובה והשראתו על חייהם ניכרת

(26) אזורי הקרח והשלג בימינו

העדות לכך שאנו חיים בתקופת קרחונים היא שבמקומות שונים בעולם, על פסגות הרים גבוהים, אפשר למצוא היום שלג וקרח. בתקופת הקרחונים האחרונה, כיסו הקרחונים חלקים גדולים של אירופה, אסיה ואמריקה. כיום נסוגו הקרחונים לאזורי הקוטב, והותירו שלג וקרח במקומות שונים בעולם כגון: אלסקה, ניו זילנד, סקנדינביה, הימלאיה, האלפים ועוד. עם התקדמות הקרח דרומה, גרם הקרח לאדם ולמרבית החיות להדרים למקומות חמים יותר, דבר שהביא לשינויים גדולים בתנאי החיים של האדם, החי והצומח. רק חיות בעלות כוח סבל רב הצליחו להסתגל לקור הגדול, לאחר שפיתחו לעצמן אמצעי הגנה שאפשרו להן להישאר בחיים. זה גם ההסבר לכך, שחוקרים מצאו שרידים של ממותות ופילים שעירים מאזורי הקוטב הצפוני דווקא בארץ דרומית כמו מכסיקו.

רוצים לקבל עדכונים שבועיים על כל מה שחדש בעולם המופלא?

מבט היום לעשור הקודם מגלה  את הקפיצה הטכנולוגית העצומה שידע האדם מעודו. מהפיכת המידע צוברת תאוצה במהירות האור  ואנחנו תופסים את עצמנו  אפילו רק לפני 10 שנים, כמשהו ארכאי, מיושן ולא  ממש רלוונטי, בדיוק כפי שאנו מתבוננים כיום באדם הקדמון בחצי חיוך  מתנשא, איפה הוא והיכן אנחנו, הנאורים שרצים עם הקדמה ולא מביטים לאחור.

אבל לפעמים, רק לפעמים, כשאף אחד לא מביט, אני מתגעגע באמת לתום של האדם הקדמון, לפשטות ולחיים הבסיסיים נטולי התחכום המתקדם. אני זוכר, כילד איך הייתי מביט דקות ארוכות בקלפים של האדם הקדמון שעיטרו את דפיו של האלבום הראשון ואיך עיני נפערו לנוכח הממותה, חיית המחמד שלו וארוחתו העיקרית.  לעיתים דמיינתי את עצמי לבוש ביריעת הבד שמעטרת את מתני, רץ קדימה בצעקות לא ברורות וחוזר גאה למשפחתי במערה, אוחז בידי בשלל שמעלה חיוך של אושר בפני כולם.

כתב מאיר שלו בטורו לפני מספר ימים :

"  לו יכולתי לנסוע במכונת הזמן, הייתי מבקש לנסוע אל העתיד דווקא. אבל אם מוכרחים אל העבר, הייתי נוסע אליו אל האדם הקדמון. לא אל מעמד הר סיני ולא אל הצליבה, ולא אל חנוכת המקדש ולא אל נחיתתו של הסוס של מוחמד בירושלים, אלא אליו ואל חבורתו הצנועה.

הם בוודאי לא היו מתפלאים מהיכולות שלי, ומן הסתם היו שוברים לי את המשקפיים, אבל מצד שני לראות חברה אנושית נורמלית חיה בישראל הוא סיכוי מפתה ביותר.

יש מה ללמוד מהאיש הזה, שידיו ארוכות ורגליו קצרות וגביניו עבים ומצחו נמוך, ובגלל מוחו הקטן הוא נלחם רק על קיומו ולא על קברות קדושים ולא על אדמה קדושה ולא על הגודל של אלוהים שלי מול הגודל של אלוהים שלך.

וכך, על " ביתו של ישו" הייתי תולה מייד שלט : " ישו לא גר כאן יותר".  כי רק זה חסר לנו בארץ הזאת - עוד מקום קדוש. אבל את אתר הפיקניקים של האדם הקדמון הייתי משחזר ומחדש, ואת דמותו הייתי מדפיס על שטר חדש של כסף ישראלי- עם הידיים הארוכות , הגבינים העבים, המוח הקטן והרגליים הקצרות. הומו נורמליקוס, אבינו הקדמון.

פרופ" נעמה גורן-ענבר, הארכיאולוגית שחשפה את שרידי האדם הקדמון, אמרה עליו גם את המשפט הבא :

" לאנשים האלה היו תובנות מושלמות בנוגע למרחב בו הם חיים, והיו מסוגלים לתכנן  מהלכים לטווח הארוך" . וכל זה עם מוח של 900 סמ"ק ! מי יתנני עוד מוחות כאלה היום. "

אני מאחל לכולנו עשור נפלא ומלא בהפתעות, קידמה ופריצה אל גבולות חדשים, יחד עם קורטוב של  געגוע וערגה תמידית  (  קצת ) לאדם הקדמון שהיינו, פעם , לפני זמן לא רב.

79. האדם מטפקספן

"בתקופת הקרח האחרונה, שחלה לפני 25,000 שנה, ירדו פני הים ונוצר גשר יבתי שחיבר את סיביר לאלסקה. במשך דורות רבים עברו לאמריקה ל גבי גשר זה עדרים של גמלים פרימיטיביים וממותות ובעקבותם עבר גם האדם האסיאתי שחי מצייד החיות האלה.  כך הגיע האדם לראשונה לאיזור שהוא כיום מקסיקו לפני 12,000 - 15,000 שנה, תרבותו היתה מאוד פרימיטיבית אולם הוא הכיר את האש וידע לייצר מספר כלים מאבן, מעצם ומעץ כגון סכינים וחיצים. האדם מטפקספן חי בשבטים במכסיקו וניזון מציד ממותות וסוסים לאורך חופי מכסיקו. חופי האגמים של מכסיקו היו ביצתיים ושימשו לו כמלכודת טובה לממותות שניסו להגיע אל הצמחיה שבחופים, האדם מטפקספן חי לפני כ- 9000 שנים. "

גרהם בל , ממציא הטלפון,  לא היה מאמין למראה עיניו ולמשמע אזניו כשהיה חוזה במתקפת יחסי הציבור, עם בוא האייפון לארץ. ביקור במרכזי האייפון העכשווים שקמו  בארץ כפטריות לאחר האייפון,  לא היו מותירות בליבו ספק - עברנו כברת דרך ארוכה מאז מיזם הסקייפ הראשון של שנות ה- 70: הדיבור בשכונה עם שתי קופסאות אשל ריקות, מחוברות בחוט צמר גס.      ( אגב, השמיעה בהן היתה מצויינת והם הגיעו ללא חבילה חודשית שמצריכה לקיחת משכתנא למימונה ).  האם האבולציה הזו מבורכת?  האם באמת יש צורך בכל אלפי התכונות המלוות כל מכשיר קוריאני, בעוד שאנו בסה"כ רוצים, לדבר ? )
בדבר אחד אין ספק, למרות האיחור האופנתי בהגעתו של האייפון לישראל ( שנתיים מהכרזתו)  ,  גרהאם בל יכול לנוח על משכבו בשלום: העיקרון  שבליבת המצאתו נשמר ושוחזר גם במאה העשרים ואחת. לכבוד בל ולכבוד ג'ובס, מנכ"ל אפל, מובא קלף הטלפון, להנאת כולם.

(203) הטלפון

" ב- 1876 החשמלאי והפיסיקאי האמריקאי, אלכסנדר בל (1922-1847), מצא שיטה כיצד להפוך קול לזרם חשמלי המועבר דרך חוטי חשמל. המצאתו נקראה טלפון, שפירושה לדבר מרחוק, כשם שטלגרף פירושו לכתוב מרחוק. המצאתו כללה מעגל חשמלי פשוט, המורכב ממשדר המחובר אל המקלט באמצעות חוט מתכת, והניזון מזרם חשמלי מסוללה. המשדר מורכב ממיקרופון, שהוא מכשיר ההופך את רעידות גלי קול לזרם חשמלי, המגיע דרך התיל עד המקלט. במקלט יש אלקטרומגנט ורמקול. האלקטרומגנט הופך את הזרם לתנודות מגנטיות, והרמקול יוצר מהם בחזרה גלי קול. הוא השתמש במגבר קטן שהגביר את הקול.
 "

מערכת תקשורת פשוטה לבנייה- מתוך אתר המחלקה להוראת המדעים, מכון וויצמן

האייפון היקר בעולם, משובץ יהלומים בשווי $2,517,345